" הגיל המתבגר "
הגיל המתבגר מהווה אתגר לרוב ההורים בימינו , זהו גיל שנע החל מגיל 7 וכלה בגיל 12-13 .
בגיל זה אנו ההורים מתקשים מאוד להכיל את ילדינו הנעשים בעלי תובנות , מתחכמים , מנסים לחצות גבולות בכל דרך אפשרית , מקבלים טלפונים מהמורים , ועוד על זה הדרך .....
האתגר בו אנו ניצבים מתיש אותנו ולפעמים גורם לנו להרמת ידיים ולניסיון להטיל את כל האחריות על הממסד החינוכי . ברם , טעות גדולה בידינו , הילד תמיד נתון למרותינו אנו ואל לנו ההורים לצפות מהמימסד למאומה מלבד כלים ומיומנויות .
ככל שהילד יושקע בביתו כך הוא ייראה בכיתה . יהיו מצבים ומניסיוני , אשר ראיתי לנכון להציל את הילד ונוצר מצב שהילד היה בכיצה ממושמע ובבית נשאר מרדן ואלים וחוצפן .
באחד מספרי הפסיכולגיה מובא תיאור מקרה על ילד שהיה בטיפול זמן רב אצל הפסיכולוג וההורים לא מצאו לנכון לשתף פעולה . נוצר מצב לאחר כשנה וחצי , הילד היחל לקבל עיצוב אצל המטפל וכן בבית ספרו אבל בביתו נשאר מרדן וחצוף .
בכדי שנוכל להצליח עם הילד , אנו כבר בתחילה חייבים להבין ולהפנים כי אחריותו בידינו אנו ואל לנו להטיל דופי בשום גורם . זה הכלל הראשוני להצלחתינו עם הילד .
כלל שני הוא :
לעולם אל תאשים את הילד כיוון שכל מעשיו תלויים בחינוך שאתה ההורה הענקת לו . בין לטוב ובין למוטב .
כלל שלישי הוא :
לעולם אל תשתף את ילדיך בתוך הזוגיות שלך מה שעשוי לגרום להם לחוסר יציבות וחוסר בטחון ועם הזמן לחוצפה יתרה ומרד בבית .
כלל רביעי הוא :
לעולם אל תשפיל את ילדיך , אל תלעג להם , אל תנהג עמהם בציניות יתרה ותכבדם כמו שאתה היית רוצה שיכבדוך .
אשמח מאוד להיות לעזר ולמענה לכל דורש .
ישר גבריאל .
מנחה הורים חינוכי , יועץ זוגי ומשפחתי - M.A.
" והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם "
"והשיב לב אבות על בנים - כמו עם בנים וכן לב בנים על אבותם כמו עם אבותם כלומר האבות והבנים יחדיו: " רד"ק מלאכי פרק ג ,כד .
כלים למניעת נתק בין הילד להורה
הכאב הגדול ביותר הקיים כיום אצל הורים רבים הוא הניתוק בין ההורה לילד . ניתוק רגשי , או ניתוק פיזי או אפילו ניתוק רוחני ח"ו .
במאמר זה נקנה כלים כיצד למנוע ניתוקים אלו בין הילד להורה החל מגיל ילדות ובמצב של ניתוק כיצד נוכל להתמודד עם הילד ?!
אנו עומדים בפתחה של תקופה שלאחר חופשה מעט ארוכה לילדים וארוכה מאוד לבני הנוער . בחופשה זו אנו נתקלנו בהמון רגעי משבר וקונפליקטים עם ילדינו בכל מיני סיטואציות שונות ולפעמים אף למצבים קיצוניים של הרחקת הילד מהבית חלילה .
מדוע זה קורה וכיצד נימנע ממצבים אלו ?
"מכת בכורות" – אפרופו מכת בכורות שהעסיקה אותנו אותנו המון בימים האחרונים הרי שלמכה זו בעולם החינוך ישנה משמעות נוספת והיא משבר של בן בכור .
מהו תסמין בן בכור ?
בן בכור מגיע לעולם עם תחושה של דומיננטיות יתר , תשומת לב רבה והתלהבות כלל משפחתית . והנה בהגיע תור אחיו העוקב , כתרו ניטל מעליו , כסאו מקבל תחושת ירידה ותשומת הלב פוחתת והולכת .
מהיום בו הילד העוקב מתחיל לקבל תשומת לב טבעית ודגש חזק , הרי שהבכור מתחיל לפתח תחושת דחייה וברבות הימים מצוקה רגשית זו תלך ותתעצם וללא התעוררות הורית למצב חמור זה הרי שהילד יפתח חוסר אימון מול הוריו , בעיות חברתיות ואפילו לימודיות וישנם מצבים שהגיעו אלי לטיפול של ילדים שעברו מסגרות רבות .
סימפטום הבכור לא מחייב שיוטבע אצל בן בכור דווקא אלא גם אצל אח מפותח יותר כלעומת אחיו הפחות מפותח הזוכה לתשומת לב רבה ממנו { לדוגמא ילד נכה במשפחה בריאה }.
סימפטום בן בכור יכול להיות משמעותי גם במצבים בו הבן הינו בודד בין משפחה מלאה אחיות , או שהפער הגילאים בן הבן לאחיו הוא רחוק ממנו כאשר בניהם ישנם מאחיות וכדומה .
כלומר , בן בכור מפתח סימפטום הבנוי על מצוקה רגשית , תחושת דחיה סביבתית { למרות שאולי אין דחיה שכן חוסר תשומת לב מהווה את הרגשת הדחיה }.
ברבות השנים וככל שהילד גדל והנושא אינו עובר שינוי { או טיפול כלשהו } , הרי שהבעיה מתעבה והולכת ובשפה אחרת מחמירה !
מקרים רבים הילד עובר אבחון כלשהו עקב בעיית התנהגותו המתפתחת ונעשית היפר אקטיבית ורבים ככולם לא יחשבו לרגע כי תופעה זו נובעת בעצם ממצוקה רגשית .
באם ננתח מצב זה נבחין כי עקב מצוקתו הרגשית הוא מחפש תשומת לב והקל ביותר להשיגה זה בחברה או בכיתה .
מחנך הכיתה לרוב אינו בעל כלים טיפוליים ומכאן ועד לדרישת אבחון הדרך קלה ביותר .
אבחון שעובר ליד מתוסכל , גורם לו לעיבוי התסכול והיווצרות של תחושת חוסר אימון במערכת ועם הזמן גם בסביבה הכוללת את הוריו .
חוסר האימון נובע מתחושה פנימית הנוצרת עקב הציפיה שלו שהוא סומך על סביבתו שתתמוך בו והנה הוא מקבל תחושת בגידה או חוסר אימון בכך שהוא מקבל תחושת חשדנות כלפיו שאינו בסדר וכו'.
המצב שנוצר וככל שהוא הולך ומתעבה , הוא נעשה קיצוני יותר ויוצר "ריחוק" בין ההורה לילד ובעיקר כאשר המדובר בין הורה זכר לבן זכר או אמא לביתה כיוון שככל שהקשר קרוב יותר כך האכזבה חזקה יותר והתסכול גדול יותר .
מה עושים במצב כזה ?
לקחתי דוגמא מהכשרת כלים לפסח שכדרך שימושו כך דרך הכשרתו !!!
הרי מה בעצם גרם לילד לריחוק מהוריו ?
תחושת החשדנות שלו כלפי הוריו וכלפי הסביבה . הדרך לתקן זאת היא לתת בילד אימון או תחושת אימון , לגרום לו להעצמה אישית , להחמיא לו ולחפש אצלו את החיוב בלבד ולהעצימה ככל הניתן .
באם נוודא היטב , נבחין שתהליך זה מהווה קושי והתנגדות טיפולית מול הילד שכן בדרך כלל ההורה מתכחש לאחריותו על הרס הילד ומנסה בכל כוחו למצוא אצל את הילד את אחריותו למצב שהיתהווה אצלו וברור הדבר שזוהי מחשבה מעוותת לחלוטין .
לכן , כל תיק טיפולי שמגיע אלי לטיפול רגשי מול ילד או נער מחייב הגעה הורית מידי פעם כדי שההורים עצמם יגיעו לתובנה כיצד זה היחל ומהם הגורמים לדבר והתובנה שלהם מול הילד כבר גורמת להורדת המתח ההדדי ולתחילת טיפול .
אחד הגורמים הבסיסיים המונעים שינוי אצל הילד זו התשדורת ההורית לאשמתו במצב אליו ניקלע ותשדורת זו יוצרת התנגדות עקרונית אצל הילד למוטיבציה טיפולית { לרצות לעשות שינוי }.
אגב , זהו כלל פיזיקלי פשוט האומר שככל שנגביר את הלחץ כך תיגבר ההתנגדות של הצד השני .
פשוט לקחתי כלל זה לטיפול הפסיכולוגי ואף מצאנו זאת בתפילת חנה שאמרה "כי לא בכח יגבר איש".
מהפן הפסיכולוגי דעתי היא שככל שנשדר לחץ לצד השני כך לחץ זה יגדיל את עוצמת הקונפליקט אלינו .
רצוי לאמץ כלל זה לכל רובדי החברה ואף ובעיקר למצב הזוגי בין בעל לאישה .
ברגע שאנו מנסים את הכלים הללו ומבחינים שעדיין קיים קושי להתמודד , אזי אנו כאן לשרותכם ונישמח לעזור בכל בעיה או שאלה .
שלווה בארמנותיך :
לפרטים נוספים :
טיפול זוגי .
טיפול רגשי .
פסיכותרפיסט מומלץ .
קלינאית תקשורת - טיפול בשפה ודיבור וכו' .
ועוד .
לא תמיד זווית ראייתינו נכונה למציאות שמולנו .
ולא תמיד הרגשתינו נכונה למסר שנועד לנו .
