1. תקשורת בין אישית
  2. /
  3. חינוך והדרכת הורים
  4. /
  5. מאמרים בחינוך



             הרגלים במשפחה חלק 2 – הקניית הרגלים לילד

 

  במאמר הקודם עסקנו בנושא של הערכה לזולת ולבן הזוג והסתכלות נכונה על דבר שגרתי כמידת אהרון שלא שינה .

 

  במאמר הזה נדון בנושא הקניית הרגלים לילד כדי להביאו למצב של " חנוך לנער " .

 


  ענין הפסוק "חנוך לנער" נדוש בהרבה מקומות , אצל הרבה מרצים וקשה למצוא הגדרה מדוייקת לדברי שלמה המלך החכם באדם .

 

  באם נעמיק בפסוק נבין כי שלמה המלך דורש מאיתנו להביא את הילד להרגלים עוד בילדותו המוקדמת וככל שנקדים כך יוקל מעלינו להקנות את הרגליו וכך   ההרגלים יתקבעו לטווח יותר ארוך . מעבר לכך שעלינו להשכיל כי הקניית הרגלים מצריכה גישה חיובית ושכלית כדי שההרגל יופנם אצל הילד .

 

 הקניית הרגל בגישה אגרסיבית עלולה ליצור מצב הפוך למרות שאנו נבחין כי אכן הילד מקבל את דרישותינו אבל הוא אינו מפנים זאת אלא מבצע את הדרישה   מחמת חשש לעצמו ומגישת ההורה הניגש אליו אגרסיבית . כמובן שלגישה אלימה אין המקום לדון עקב גישה פסולה מעיקרא .

 

  הקניית הרגלים כיצד ?

 

  בכדי להבטיח הרגל אצל הילד לטווח ארוך וכאומרו שם " גם כי יזקין לא יסור ממנה " , עלינו לדעת כי גישה שכלית כנ"ל מהווה פרמטר עקרוני וחשוב למטרה   נעלה זו .

 

  מדוע גישה אגרסיבית עלולה להשיג את המטרה ההפוכה ?

 

  אין זה חדש כי כל אירוע שלילי נחרט בזכרונינו ותמיד נזכור אותו לגנאי ויהיו מקרים אשר בהם האירוע אף עשוי לגרום לנו להפרעה נפשית במהלך חיינו .   לדוגמא :

 

  ניתקל לא אחת בילד גדול אשר יבטא את שנאתו וסלידתו מאחד ממקצועות הלימוד כאשר בדרך כלל זהו מקצוע המחייב חשיבה מעמיקה ותובנות כגון   מתמטיקה או גמרא וכיו"ב . אם ננתח מצב הילד נבין כי בילדותו אחד המלמדים או המורים ניגשו לילד בגישה אגרסיבית או מאיימת ואולי אף נענש קשות   במהלך לימודו של מקצוע זה . גישה זו "לימדה" את הילד לשנוא מקצוע זה ודברים אלו נאמרים על ידי כבעל ניסיון רב בעולם החינוך מלבד תחום מקצועי   בעולם  הטיפול .

 

  שנאה למקצוע זה יכולה להישמע גם בגיל 50 אצל אותו אדם ואין זה חדש לכולנו כלל . ומכאן נסיק שהחכם באדם לימדנו כי חנוך לנער עשוי גם להיות לכיוון   השלילי חלילה באם נחדיר לילד בגיל הילדות את הדבר בגישה שלילית .

 

  דוגמא נוספת : כמה מאיתנו לא אוהבים אוכל מסויים בעת בגרותינו ? הבה ונבחן מדוע ומהיכן זה היחל . מטופלת אמרה שנמעת מלאכול עוף כי ראתה פעם   שחיטה . אחר אמר לי שהוא נמנע מלאכול בחוץ כי בילדותו ביקר במפעל של אוכל וסלטים . ועל זה הדרך ............

 

  אדם שאינו אוהב אוכל מסויים יכול להיווצר ממצב של אכילה מאולצת בילדותו או מגישה הורית כוחנית אשר גרמה לילד להפרעת אכילה זו .

 

  כמו גם הקניית הרגלי שינה כוחנית עלולה לגרום לילד למצב של הפרעות שינה מה שעשוי להביאו למצב של הפרעות קשב . חוסר שינה מהווה גורם מכריע   בהפרעת קשב והדבר ברור לגמרי .

 

  מה אירע בעצם ? האדם עבר אירוע שלילי שלא יכל להכילו וזה יצר אצלו כמין סימפטום טראומתי אשר בכל פעם שהוא נתקל באוכל , הלימוד , השינה  וכד' ,   הקשור לאירוע אותו עבר, הוא נעשה סולד מהטריגר ממנו חווה בעבר .

  הקניית הרגלים זהו נושא חשוב ומורכב המצריך לפעמים התערבות טיפולית { מנחה הורים מיומן } ולפעמים סדנה איכותית יכולה למלא את החלל ההשכלתי   בנדון .

 

  דוגמא נוספת להקניית הרגלים אשר רבים מועדים בה :

 

  הילד מגיע לגיל בר מצווה וכולנו נירגשים . הילד עובר תקופה של הורמונליזציה קשה ומורכבת וקשה מאוד להתמודד עם האמוציות המבעבעות בו .

 

  עברנו מספר חודשים של התרגשות והתחדשות מול הילד והנה רואים אנו מעט קושי מצד הילד של שמירה על הנחת התפילין מידי בוקר , ועם הזמן גם התנהלות   של ויכוחים עימו על חשיבות יראת שמים וכולי .

 

  הדרך כמובן אינה נכונה כלל , ובגיל של 13 ואילך הדרך היא רק קוגנטיבית ואין שום דרך אחרת . "כלל בידינו , ככל שהילד מתבגר כך הדרך נעשית שכלית יותר   ומוסרית מאידך" . מוסרית ושכלית ? זה עולה בקנה אחד ?

 

  אכן כן ! "חושך שבטו שונא בנו { אז כיצד מחנכים אם אמרנו בלי אלימות ?} ואוהבו שיחרו מוסר " .

 

  דרך המוסר היא על ידי שיחות נפש ותוכחות של אב אוהב ולא אב כועס ומגלה אמוציות המחדירות לילד תחושת נקם ותסכול להוריו . גם בבואנו ללמוד את עניין   בת שבע שיסרה את שלמה המלך , עלינו להעמיק ולהבין כי היא יסרה אותו בשיחות וכל דרכיה המוסריות לא היו באלימות כלל כי לא יתכן שבת שבע תכה את   בנה למרות הפסוק :" דברי למואל בן דויד אשר יסרתו אימו" .

 

  גישה אגרסיבית מצד ההורה אל הילד גורמת לו להיווצרות של תסכולים אשר בילדותו אין לו כלים לבטא אותם . מכאן הוא צובר אותם ובעת בגרותו הם באים   לידי ביטוי ביחס "חצוף" כלפי הוריו .

 

  לפעמים נבחין בהורה אגרסיבי והורה שני עדין ומתחשב . מצב כזה עשוי לגרום לילד לגרום למצב סלקטיבי אשר בו הוא ילמד לכבד את ההורה האחד ולפגוע   בשני .

 

  היכרתי בחור עלם חמודות אשר היה ידוע בבני ברק לעילוי רציני החל מכיתות היסוד . אביו כל ימיו דחק בו להצלחה והילד הפנים זאת ונלחם בכל כיוון כדי   להצליח .

 

  בשנות ישיבתו הצעירות , הישיבות נלחמו עליו עד שהגיע לישיבה מפוארת ביותר באיזור ירושלים .

 

  גם בשידוכים נלחמו עליו והנה נישא לבת ממשפחה מכובדת ביותר . בשנות נישואיו הראשונות נתגלתה אצלו מחלת "מניה דיפרסיה" ל"ע הידועה לשימצה .

 

  מכריו ישר הגיעו אלי בשאלת המיליון : " כיצד זה קרה ? עילוי , גאון , ומה לא , כיצד נפל במחלה קשה זו ? "

 

  תשובתי היתה פשוטה והכל הסכימו איתה : " הילד לא למד מרצונו אלא למד על מנת להוכיח את הצלחתו מפני רצונו של אביו ולכן כל ימיו הוא היה בתחרות   עם  עצמו כאשר מצד אחד התקשה וחשש לבטא את כאבו מול אביו ומאידך הוא רצה להצליח כדי לרצות את אביו " . זו היתה דעתי מיום היכרותי עם הנער   בהיותו בגיל 13 .  

 

  הילד גדל כל ימיו על קונפליקט פנימי חבוי שהתפרץ לאחר סיום הצלחתו .

 

  חשוב מאוד לא ללחוץ על ילד להצלחה ולתת לו לגדול ולחנכו "כדרכו" כאומרו שם .

 

  כאשר אנו מנסים לגדל את הילד כדרכנו , הוא יגדל תחת השפעה אמוציונאלית ולא שכלית וכל התקדמותו תהיה תחת מעטה של תסכול ומרירות .

 

  אגב , פרספקטיבה זו נכונה גם לגבי יחס הדדי של בעל לאשתו אשר בכל שנות נישואיהם הוא נותן לה יחס משפיל עד אשר מתברר לו אחרת לצערינו הרב . עלינו   להיזהר ביותר לגשת אל השני בגישה שכלית ולא רגשית ולכבד את רצונותיו של האחר {"קבלת האחר" } . שעל זה ראוי להרחיב ביותר בהזדמנות אחרת .

 

  כדי לגרום לילד לגדול בתכונה של אהרון שלא שינה , עלינו החובה לגרום לו לקבל משמעת מתוך אהבה . משמעת מתוך אהבה מתקבלת רק כאשר הילד לומד   לכבד את הוריו .

 

  ילד יכבד את הוריו רק כאשר הם יתנו לו הרגשה שיש מי שמבין אותו ותומך בו וממלא צרכיו בעת מצוקה .

 

  הורה שמתעלם ממצוקותיו של הילד בעת קטנותו , מחנכו לתובנה של דחייה הגורמת לילד לתובנה של חוסר אהבה ולפעמים אף שנאה כלפיו .

     
    לייעוץ והכוונה ניתן לפנות אלינו ישירות בנייד   
054-8486143    052-3333146 . 
    
     לקבלת חומר במייל ניתן להצטרף לרשימת תפוצה : 
shabga18@gmail.com



                                 כוחו של הרגל במשפחה - חלק שני 

 

        רש"י פרשת בהעלותך

 

     (ג) " ויעש כן אהרן - להגיד שבחו של אהרן שלא שינה" .

 

  שמעתי על אחד מגדולי ירושלים שמעלתו של אהרון הכהן היתה בכך שלא שינה . וכי המעלה של להרגיש בכל פעם כמו בפעם הראשונה זה דבר טוב   והרי לבסוף זה מתיש את האדם ואז האדם מתייאש ?

 

  אלא אומר הרב שליט"א , לומר לך שחשוב שאהרון הכהן נהג בכל ימיו את הנהגות המנורה והמשכן בצורה עקבית וללא כל שינוי ממש כמו בפעם   הראשונה ומכאן נלמד שהאדם יקבע לעצמו מנהגים והנהגות קבועים ללא כל שינוי כיוון שהעקביות גורמת לו לאדם לקביעות ולהצלחה בחייו . עד כאן   דברי הרב שליט"א .

 

  שמעתי את דברי הרב ועלתה בליבי מחשבה אחרת :

 

  אכן אהרון הכהן לא שינה כדברי רש"י ובכל פעם שהיטיב את המנורה והדליק , הרגיש כאילו זו הפעם שלו הראשונה ובכך היתה מעלתו . ולדעתי אין   קושי גדול מכך שאדם בכל פעם נוהג כבפעם הראשונה שלו .

 

  נתאר לעצמנו אדם הקונה בית חדש , בטוחני שבכל בוקר הוא  יקום ויבדוק לניקיונו , יעשה הכל בכדי שהקירות יישארו נקיים וכד' . מנהג זה ישאר רק   לטווח הקרוב ומאז תתחיל השגרה והירידה בהשגחה .

 

  לשמור על התמדה כמו בפעם הראשונה זהו הדבר הקשה ביותר אצל האדם וזו היתה בעצם מעלתו של אהרון הכהן שלא שינה .

 

 כוחו של הרגל ?!

 

  אחד המעלות הגדולות שיכולות להיות באדם היא מעלת ההרגל והקביעות ונוכל לקחת זאת לכל מקום ולכל מצב :

 

  חינוך הילדים :

 

  חינוך הילדים אינו פשוט כפי הנראה לכולנו , חינוך הילד ועיצובו מצריך אותנו ההורים לנהוג בקביעות ולעמוד על דרישותינו באופן רציף . הבניית הילד   תלויה בהבניית השגרה שלו וככל שהשגרה שלו תהא בנויה ועקבית כך סדר היום שלו ומחשבותיו יהיו יותר מאורגנים ומחושבים וכך יגדל וייבנה באישיות   שלו .

 

  הורה אשר בונה את סדר היום של ילדיו ללא רציפות ועקביות הרי שמעצב את הילד לסדר יום הפוך ולא יציב ולכך יגדל חלילה .

 

  אהרון הכהן שלא שינה ? הבה ננסה לגדל את ילדנו למצב של קביעות יום יומית ורק אז נראה כמה קשה הוא הדבר ונבין את אהרון הכהן ומעלתו בכך   שמעולם לא שינה ועמד בעקביות על סדר העבודה ללא כל דופי ותמיד תחושתו היתה חדשה כמו בפעם הראשונה .

 

  בהכירנו אימהות המגיעות לצדיקים , עושות נדרים וכד' בכדי להגיע לפרי בטן ולבסוף זוכות לכך בשעה טובה . לאחר חצי שנה נשמע לפעמים את האמא   רוטנת על ילדה כמובא במאמריי הקודמים בכל מיני משפטי דחיה כאלה ואחרים . נשאל לאמא זו ונעוררה למצב של חצי שנה לאחור ואז היא עשויה לטעון : "נו מה לעשות החיים קשים......." וכו' .

 

  אדם מאוד רוצה להינשא ולהקים משפחה . לפני נישואיו הוא נראה מחזר/ת אחר בן/בת הזוג , מרשים ביותר , מתנהג כמו בן מלך .

 

  עוברים מספר חודשים והנה בן המלך נעשה לבן איכרים . מתנהג אחרת עם אשתו והיא עם בעלה .

 

  מה קרה בעצם ולאן הכל נעלם ?

 

  הקושי שלנו לעמוד על המשמר ולנהוג בעקביות והתמדה על תכונותינו הינה כה בולטת עד כדי שלאחר קבלת מטרתנו אנו מתהפכים ונעשים לטבע שבנו  הנורמטיבי שהוא תכונת האגוצנטריות , חוסר קבלת האחר , ועוד.....

 

  לא לחינם ציוותה אותנו התורה הקדושה במצוות "ואהבת לרעך כמוך" ופרשו חכמים שעל האדם לאהוב את השני יותר מעצמו .

 

  אנו נעשה הכל כדי להשיג את מטרתנו ולאחר שנשיגה , נתהפך ונשוב לתכלית השלילית הקיימת בנו .

 

  אם ניקח זאת למוסד הנישואין , נבחין במצב כזה :

 

  ההיכרות בין בני הזוג מהווה חוויה בלתי נשכחת . לאחר ההיכרות מתחיל הרושם החיצוני , ומיד לאחר מכן מתחילים ההבטחות בכל הקשור לאחר   החתונה .

 

  ואף בכתובה אנו מבטיחים לגרום לאישה אושר , נחת, כלכלה ברווח ועוד............

 

  מניסיוני עם זוגות אומר בוודאות כי לאחר החתונה ישנו "ירח דבש" הנמשך כשנה ואולי עוד קצת ואז "פתאום" מתחילים הוויכוחים וחוסר ההבנה ואי   קבלת האחר לצוץ כמו פטריות אחרי הגשם .

 

  כל ההמחאות שנחתמו לפני הנישואין { ההבטחות } נעלמו כלא היו, הבעל מתחיל לנהוג באשתו כדבר הברור מאליו , לפעמים גם ירשה לעצמו לצעוק   עליה ולהשפילה , כל החיזורים שהיו לפני החתונה נעלמו כלא היו .


  כיצד משנים מידה חולנית זו ? כיצד בעצם ייתן לנסות להידבק במידתו של אהרון הכהן ?

 

  ראשית , כדי לשנות את קו חשיבתנו עלינו לשנות את זווית ראיתינו .

 

  צורת ההסתכלות על הצד שכנגד גורם לנו לקו החשיבה עליו . ומכאן ציוונו חכמים "והוי דן את כל האדם לכף   זכות" .

 

  כיצד אדון אדם ברחוב לכף זכות כאשר איני מכירו ? אלא תביט בו ותחפש בו את זכותו ומעלותיו החיוביות וזה   כבר יביא אותך לחשוב עליו לזכות ולא לחובה .

 

  ניקח זאת כעת לזוגיות ונסיק אותה מסקנה : אדם שמחפש בבן זוגו את השלילה אכן ימצא אותה ויאמץ אותה .

 

  אדם המחפש בילד שלו את השלילה אכן ימצא אותה . באחד המאמרים הבאים נדבר על "האישיות הנעלמת" .

 

  נחשוב כמה חשוב להביט על חצי הכוס המלאה .

 

  מקרים רבים שמעתי ממטופליי על דוגמא מהשכנים , חברים וכד' . האם לא חשבנו שאולי גם השכנים לוקחים אותנו כדוגמא ומדברים עלינו ומתקנאים   בנו ?

 

  אחת המחלות הקשות הפוקדות אותנו כיום היא מחלת העין הרע וצרות העין . תמיד נלטוש עיננו באחר ונחפש בו את שלילתו כדי להעצים בכך את   עצמנו אנו . לא לחינם נאמר "טוב עין הוא יבורך" . במה הוא יבורך בעצם ?

 

  צר עין תמיד נפשו מודאגת ומוטרדת מהצלחת חברו ומכאן שאין לו שקט . תמיד יקנטר וישמיץ ויאסוף לו אויבים עד שיבודד חברתית וברכה לא יראה   בעמלו .

 

  טוב העין תמיד יברך את חברו וירצה בהצלחתו וכך יקרב אליו חברים שלא יחששו מעינו הרעה וירצו לקבל את ברכותיו להצלחתם .  ואין ברכה גדולה   מזו מלבד ברכת שמים שתחול על ראשו כמובטח במקורות הנ"ל .

 

   לסיכום :

 

  בכדי לנסות להגיע למידת אהרון הכהן שלא שינה במנהגו ותמיד הרגיש מחודש מחדש , עלינו להיות בעלי עין טובה , ראייה חיובית ולגרום למחשבותינו   להיות חיוביות ומכאן נוכל להביט על הצד השני באור חיובי ולרצות תמיד להעניק לו באהבה גדולה ומרוגשת כמו שהיכרנוהו מחדש .

 

  "מלמד על אהרון שלא שינה" גם לשיטת הרב הגאון הגדול שליט"א שעלינו להיות עקביים בהנהגותינו וגם לדעת רש"י שעלינו תמיד להרגיש מחודשים   במעשינו וכך להתנהג בבחינת "אהרון הכהן שלא שינה" .

 

                ישר.ג.




                                 

                               
" כדי לשנות את קו חשיבתנו עלינו לשנות את זווית ראייתינו......"




גבולות ודחפים בחינוך הילד

     זוג הורים שהגיעו אלינו לטיפול :

 

  האבא : " בני מתנהג ללא גבולות , קשה לו לקבל מאיתנו חשוב לו לעשות ככל העולה ברוחו ואינו שולט בכך לדברי המטפל הרגשי שלו " .

 

  האמא : בני אינו מתחשב בי כלל , רואה רק את עצמו , משפיע על שאר ילדיי שעושים בבית מה שרוצים באין מפריע .

 

  מהיכן מתחילים ולהיכן צועדים עם חוסר גבולות ודחפים שליליים אצל הילד ?

 

  בספר שמואל אנו נחשפים למצב שבו הנביא בא בטרוניה כביכול כלפי דויד המלך ע"ה . הנביא מתאר מצב שאבשלום בן דויד מנסה להמריד את צבאו   של המלך נגד אביו . ואז הנביא מתאר את הסיבה ואומר "ולא עצבו דויד מימיו לאמר מדוע כך אתה עושה ?" { מלכים א',א' } .

 

  המדרש מדבר על זה דברים קשים מנשוא וניתן לעיין במדרש תנחומא ספר שמות פרשת שמות פרק א' ולהתרשם מהדברים לעומק .

 

  ממתי מעצבים את הילד ?

 

  ידוע המעשה על הורים שהגיעו לאחד מגדולי עולם ושאלו אותו את השאלה הזאת . שאל אותם לגיל הילד ואמרו שבן 3 , ענה להם שהם איחרו את   הרכבת .

 

  עיצוב הילד מתחיל עוד בינקותו והחל מיום הולדתו . עיצוב הילד מותנה במספר פרמטרים ואולי יותר :

 

  חיקוי – ילד שגדל לומד ממה שעיניו רואות . שימוש דוגמא בבית מהווה לפעמים גורם קריטי לעיצוב הילד למרות שממה שלמדנו אצל דויד המלך ראינו   שלמרות מדרגתו הגבוהה , שחיבר את התהילים ועם זאת יצאו מתחתיו שני בנים רשעים אבשלום ואדוניה . שם הבעיה היתה אחרת ונעסוק בה   בהמשך.   

 

  ילד אשר רואה את הוריו רבים בלי סוף ואינם מכבדים איש את רעהו , יגיע לתובנה שבכדי לשרוד עליך לדאוג לעצמך כי הוריך אינם יודעים לדאוג   לעצמם  ובטח שלא ידעו לדאוג לך . מעבר לזאת הרי שיקבל כלי התנהגותי שלילי שכאשר אתה רוצה להביע את עצמך עליך לצעוק או לדבר בצורה   שלילית .

 

  אגב ,לעתיד הרחוק זה עשוי לפגוע ישירות בזוגיות כאשר בני הזוג צועקים אחד על השני .

 

  הצבת גבולות ודחיית סיפוקים – כדי להציב לילד גבולות עלינו ללמוד את נפש הילד { "חנוך לנער על פי דרכו" } וללמוד את צרכיו בשגרה ובעת   מצוקה . כדי להציב גבולות אצל הילד עלינו לגרום לו שיקבל מאיתנו את דברינו מתוך אהבה ולא מתוך פחד לעונש .

 

  כדי להציב גבולות אצל הילד , עלינו ללמוד לנהוג עימו באסרטיביות תמידית ועקבית כדי לגרום לו שהדרך שלנו היא ברורה ולא ניתנת לשינוי { מלבד   מצבים מסויימים בהם טוב לומר לילד "טעיתי" שגם מכך ילמד שניתן לטעות ואיננו מלאכים }.

 

  חינוך לגבולות מצריך את ההורים לעצב את הילד לדחיית סיפוקים { שזה נושא מורכב בפני עצמו } שאז הילד למד שלא הכל מגיע כלאחר יד וישנם   מצבים של " אני רוצה אבל אין !!! " .  פספוס של חינוך לדחיית סיפוקים עלולה לגרום לילד במקום גבולות לחוסר גבולות ועם השנים המצב עשוי   להתעבות ולגרום לילד מצבים לא נעימים בחייו .

 

  הורים אמרו לי על ילד חצוף : " מה לא עשינו עבורו ? נתנו לו הכל !!! " עניתי שזו אולי אכן הבעיה שבגללה הוא שם .

 

  מסר אחיד – עלינו ההורים לשדר באופן קבוע ותדיר מצב של זוגיות בריאה ודעה אחידה ללא זאת הילד לומד שיש קונפליקט בין ההורים ואז הוא לומד   לדאוג לעצמו ולעשות ככל העולה על רוחו . מלבד זאת הרי שיעצב את עצמו למצב של פיצול ובעיניי ראיתי בני נוער שהתפרצה אצלם הפרעה דו קוטבית   בשנות נעוריהם עקב גדילה של פיצול בבית .

  אחד המטפלים הגדולים בעולם אמר פעם שילד מצפה לראות בבית "הורים" וזה מה שיגדלו לאישיות בריאה . כאשר הוא רואה "אבא ואמא" { ולא   הורות מאוחדת אלא שני הורים } , הוא לומד לגדול לפיצול ולעתיד זה יגרום לו נזקים גדולים באישיות שלו .

 

  זוגיות בריאה – האם ניסינו לשאול עצמינו האם ניתן לבטוח באדם ולקבל ממנו עצות אם אינו יודע להתנהג או אינו בעל בטחון ? אסכים שהתשובה   ברורה לכל ושלעולם לא נקבל מאדם לא יציב או חסר בטחון . עדיף  "לסמוך על עצמינו" .

 

  ילד הגדל בבית מפוצל כנ"ל , לומד שאינו יכול לסמוך על הוריו שיגדלוהו בבטחה ויביאוהו לחוף מבטחים כי הם עצמם אינם יודעים לנהל את הספינה   ומשכך "עדיף לי לנהל את הספינה למרות שאיני יודע איך אבל לפחות אני דואג לעצמי".

 

  משם נבחין אצל הילד מצב של תחילת "חוצפה" { שגם עליה נרחיב פעם אחרת } ועם הזמן לסימפטום של מרדנות . מכאן נוכל להבין שהילד יתקשה   לקבל מאיתנו מאחר ואיננו משדרים לו יציבות ומאחר שאנו משדרים לו חוסר בטחון עקב המצב הקונפליקטי השרוי בבית תדיר .

 

  בדרך כלל , ילד ללא גבולות משדר לנו בטחון עצמי מופרז כאשר המציאות תראה בדיוק את ההפך , הילד יגדל לחוסר בטחון ועשוי לפתח חרדות כאלה   ואחרות .

 

  ממצב חרדתי זה ומתוך רצון לבלוט בחברה שדוחה אותו תדיר , הוא יעשה הכל בכדי להתבלט מה שיגרום לו לחציית גבולות ועם הזמן ולאחר שיתרגל   הוא יאמץ דחפים שליליים שיביאוהו למקומות לא נעימים בחברה .

 

  מאחר והוא יכיר במצבו { או שלא יכיר בתת מודע } הוא יחפש את החברה שמתאימה לו { חברה שלילית ופגועה } מה שעשוי להגדיל אצלו את ההרס   העצמי . ממעגל שלילי זה יהא קשה לו מאוד לצאת מה שיחמיר את מצבו החברתי והאישי .

 

  בכדי לחלץ ילד הנמצא בחוסר גבולות עלינו לפעול בדיוק הפוך מהמקום שמשם הרסנו את הילד .

 

  בדרך כלל , ההורים יעצמו עינהם ויטילו את האחריות על הילד ואכן זה נכון שכעת כאשר הילד בגיל 18 אחריותו במעשיו ועליו לתקנם ולדעתי האחריות   מתחילה מגיל 13 כפי שנוכחנו לדעת בעניין יעקב ועשו "ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים " . מגיל זה הם   כבר נעשו ברי דעה והתורה מעידה עליהם שעשו נעשה לאיש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים .

 

  אבל הגדולה אצל הורים אחראיים מתגלה כאשר הם מקבלים אחריות ומבינים שהם גידלו את הילד למצב זה ועושים הכל כדי לסייע לו לשנות את מצבו   והעזרה לילד היא קבלת האחריות . ברור שעל הילד לקבל אחריות ולהגיע לטיפול לעבוד על עצמו שכן ללא זאת הרי שהוא מתנער מאחריות ותהליך   טיפולי לא יהא בר ביצוע .

 

  לסיכום :

 

  גבולות אצל הילד נוצרים בעקבות האקלים בו הם חיים , היחס לו הם זוכים מהסביבה בכלל ומהוריהם בפרט , ומסרים אותם הם מקבלים ומהם הם   לומדים בשנות חייהם מהסביבה ומהוריהם .

 

  דחיית סיפוקים זהו תהליך שנוצר אצל הילד החל מיום הולדתו ועד לגיל נערותו שאז תכונותיו הולכות ומתקבעות כפי שלמדנו בעניין יעקב ועשו .

 

  ולכן עלינו להיות זהירים לכל אורך שנות חייהם של ילדינו לבל נעשה טעויות בגישה אליהם או ביחס , וחלילה במסרים אותם הם מקבלים מאיתנו .

 


  קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם ממלחמת גוג ומגוג, דאלו במלחמת גוג ומגוג כתיב (תהלים ב') למה רגשו גוים, ולהלן כתיב ה' מה רבו צרי, וכיוצא   בו עשה דוד באדוניה שלא רידהו ביסורין, ולא גער בו, ולפיכך יצא לתרבות רעה, דכתיב (מלכים א א) ולא עצבו אביו מימיו, (מלכים א' א') ואותו ילדה   אחרי אבשלום, והלא אבשלום בן מעכה ואדוניהו בן חגית, מהו ואותו ילדה אחרי אבשלום, אלא מתוך שיצא לתרבות רעה ולא רידהו אביו, וכתיב   באדוניהו ולא עצבו אביו מימיו, אף הוא יצא לתרבות רעה לפיכך כתיב ואותו ילדה אחרי אבשלום { שמו"ר שמות א'}.

 

 ואם נבין מכך שיש לייסר את הילד והרי זו טעות חמורה מיסודה שנאמר " כי לא בכח יגבר איש" ונאמר : "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום"   שמתוך דרכי נועם אתה תגיע לנתיב של שלום  , והחכם באדם מבהיר בספר משלי כי חינוך נעשה מתוך " ואוהבו שיחרו מוסר " {משלי י"ג } .


חציית גבולות – המקור ודרך הטיפול

 

 

 

" אני ממש מתוסכלת מהמצב וחסרת אונים " . אמרה לי אמא בהנחיית הורים . "אני מרגישה שהילד מנסה             אותי בלי סוף . לוקח עוגות 
     בלי רשות ובלי גבול , מטפס על השיש , מתחצף וכד' . מה אני עושה , אני פשוט מרימה ידיים ?! "

מדובר באמא שהיא בת יחידה במשפחתה עם עוד אחים נוספים . ילדותה היתה גדושה בחום מהוריה , קיבלה את        כל דרישותיה ואף מעבר לכך . לאחר מספר מפגשים של טיפול פסיכותראפי , האמא הגיעה לתובנה שהיא גדלה ללא        גבולות , בטחונה האישי היה נמוך מאוד , הוריה לא  עיצבו אותה לדחיית סיפוקים וכך היא העבירה את תכונותיה              לבנה .

מקרה נוסף ושונה בעל אותן השלכות :

     אב אשר גידל את בנו לאלימות קשה ודחיינות רבה , בנוסף הבן היה בכור מה שגרם לו בנוסף לגדול על וואקום          רגשי וכך בהיותו בגיל הילדות  המתבגרת , החל להציק להוריו ללא הרף , טיפס על שולחן הסלון בזמן אירוח ,        היחל לגנוב ממכולות , התנהגותו בכיתה היתה בלתי נסבלת ועמדו לזרוק אותו מהחיידר וכאן ההורים הגיעו אלי 

    בקול זעקת ייאוש .


    מהי חציית גבולות ומה מטרתה אצל הילד ?

   חציית גבולות זהו סימפטום הנוצר כתוצאה מכמה סיבות כמו שני המקרים הנ"ל .

   כאשר ילד מנסה להמרות את פי הוריו , הם רואים בכך חוצפה , חציית גבולות וכו' , אבל אינם יודעים כי הילד משדר        בעצם מצוקה רגשית קשה אשר באה לידי ביטוי בהפרעותיו ומרדנותו .

   ילד הגדל עם חסך רגשי , ברבות הזמן הוא יעשה הכל בכדי לקבל את תשומת הלב לה הוא זקוק גם במחיר של חוצפה      להוריו או למחנך , הפרעות בשיעור או בבית , סרבנות להוראות וכו' .

   מדוע בעצמם זה קשור אחד למשנהו ?

   אלא , אם ננתח את מצבו של הילד נראה כי חוסר תשומת הלב גורמת לו להבין כי אם לא ידאג לעצמו לקבלת תשומת        הלב אין מי שידאג לו ומכאן  מתחילים ההפרעות , החוצפה וכל שאר הסימפטומים השליליים .

   ככל שנעניש את הילד ולא נבין למצבו הרגשי החמור , הרי שהוא יחמיר את בעיותיו בכדי לנסות לפתור את מצוקתו            הרגשית ולקבל את תשומת הלב  לה הוא זקוק .

   ענישה של הילד במצב של חציית גבולות מראה כי להורים אין כלים להתמודד עם המצב והענישה בעצם משדרת חוסר        אונים מצד הורי הילד .

   כאשר הילד קולט את חוסר האונים של הוריו , הוא מחמיר את הסימפטום ומעבה את בעייתו וכך אנו רואים את הילד          שהיה בעייתי בכיתה והחל  לנהוג באלימות ללא סיבה מול חבריו .

   כמובן שחוסר טיפול בנדון עשוי להביא את הילד להפרעת קשב וריכוז , בעיות חברתיות ועם הזמן בעיות אלו יוחמרו כמו      כל בעיה פסיכולוגית  שאינה מטופלת .

   חוסר טיפול בנדון כבר מגיל ילדות הצעירה עשויה לגרום לילד למעברים של מוסדות חינוך ולצערי מצב זה עשוי להרוס        את אישיותו לגמרי .

      לסיכום :

     חציית גבולות זהו סימפטום שבא לומר לנו ההורים שהילד זועק לעזרה והוא נושא מצוקה רגשית קשה הגורמת לו              לבטא אותה על ידי חוצפה { כלשונינו } .

    ההסבר לחוצפה לדעתי הוא כך : התנהגות בלתי הולמת של הילד הנגרמת ממצוקה רגשית מול חוסר כלים מצד ההורה      להתמודד עם הילד ומכאן ההורה מביע את תסכולו אל הילד בביטוי שנקרא "חוצפה" .

    חציית גבולות זוהי צפירת הרכבת לפני התקלה הבאה .

    אין ילד רע , יש ילד שרע לו . מחנך* טוב נבחן בשני דברים :

   א         האם הוא מצליח לאבחן את מצוקת הילד ?

ב.   
        
כיצד הוא מתמודד עם מצוקתו ?


   הגדרת המחנך אינה בכדי רק עובד הוראה אלא כל מי שאמון להיות משמש דוגמא עבור הילד כולל הוריו .


   * מחנך = הורה,מחנך עצמו,חונך, או כל דמות אשר עשויה לעצב את הילד בדרך זו או אחרת .

 

     ישר גבריאל . 

       מטפל רב תחומי לזוגיות ומשפחה 
 M.A.  


====================================================================================================


" מכת בכורות בחינוך הילד  "

 

 

 

    " הילד צורח בלי סוף , מכה את אחיו הקטן , מבקש תמיד להיות ראשון בבית . מה שלא נעשה עבורו לא יהא טוב . אני           מתוסכל עד עמקי נשמתי " זעק האבא בקליניקה .

    " ביתי חונקת את אחותה התינוקת " . התלוננה האמא בסדנת הורים .


    " אני עומדת ללדת את בני השני ואני מבקשת לקבל כלים כיצד להכין את הילד לקבלת אחיו הצמוד" 
ביקשה 
    האמא בפעוטון שלנו .


    המאמר שלנו יעסוק היום בבעיית הבן הבכור ודרכי ההתמודדות עימו .


   קשה למצוא משפחה כיום שאינה מתמודדת עם בעיית הבן הבכור ויהא הגיל אשר יהא . וככל שהגיל מבוגר יותר ההתמודדות 
   קשה ומורכבת יותר .


   היכן הבעיה מתחילה ?


   ראשית הבעיה מיסודה היא כאשר נולד לנו ילד חמוד ומתוק וכולם מתלהבים ממנו עד כדי המלכתו על כסא הדומיננטיות 
   המשפחתית המורחבת . הסבים והסבתות מרעיפים עליו מכל הבא לידם . האמא לפעמים נעשית אובססיבית עקב צעירותה 
  הרבה בתפקיד . כל תנועה עושה אצל הכל התרגשות והעיר שושן צהלה ושמחה . עד........... להריון הבא הגורם לאמא 
  להתעסקות עם עצמה ועם הכנתה לילד העומד בפתח ושם מתחילה הבעיה בעצם ...


            הילד הבכור מתחיל לשמוע את הוריו בהכנות לקראת העומד בפתח המשפחה ולא אחת הבן אף יכה את בטנה של 
   האם במחשבה כיצד להתפטר מזה העומד לרשת את כסאו הרם .


            בפתח המאמר הבאתי מספר תגובות של הורים כאשר שניים מהם הביעו תסכול ומורת רוח והאחרונה הישכילה עשה 
   וביקשה לקבל כלים כיצד להתכונן לבאות בכדי להימנע
 .


   שני ההורים הראשונים הגיעו אלי לאחר מספר שנים כאשר הילד הגיע  לגיל בסביבות 8-10 . כלעומת האמא הראשונה שהגיעה 
   אלי בחודש השישי להריונה .

 
           כולנו היינו מסרבים להפסקת תשומת לב מכל אדם אשר ישים עלינו דגש חזק , יפנק אותנו וירעיף עלינו מכל אשר בא לידו .

   ילד ראשון , מיום בואו לעולם מתרגל , מסתגל ומקבל את היחס הדומיננטי ביותר שיכול לקבל . ופתאום .... כאחת היחס מופסק ללא 
   כל הכנה והילד מוצא עצמו בודד במערכה , חסר תשומת לב , ואין לו  שומעין .


   חלק מהבעת מצוקתו כלפי הוריו יתבטאו בבכיות ללא הרף , גרימה לחיפוש אחר תשומת לב תוך כדי עשיית בלאגן בבית , בכיתה 
   ובכל מקום אשר קשור להוריו .


   אכן כן , נשאל מה הקשר לכיתה ? כמחנך שנים רבות לא אחת נתקלתי בילדים שהפריעו בכיתה על מנת שאדווח להוריהם או 
   אסלקם הביתה וכך הוריהם ישמעו מהם . נשמע אבסורד אבל זו האמת לאמיתה !!!


            חלק מיעדיו הלוחמניים של הילד הראשון יהיה המועמד השני העומד בפתח ולכן הוא ינסה בכל כוחו למנוע ממנו 
    מלהגיע לעולם ולהוות לו למתחרה על כסאו הרם
 כנ"ל .


   מאפייניו של בן בכור מצוקתי :


   אחד המאפיינים החזקים של ילד בכור מצוקתי יבוא לידי ביטוי בדרישה לתשומת לב מירבית האמורה למלא את הוואקום הרגשי 
   אליו נכנס על ידי הוריו .

   בכדי לקבל את תשומת הלב אותה הוא דורש , הרי שלא יבחל בשום כלי , דרך או אמצעי על מנת להשיג את מבוקשו . הן על 
   ידי הפרעות בבית , הכאות של אחיו הנותנים לו תחושת מתחרים , גרימה של נזקים בבית וגם במחיר של ענישה נפשית או פיזית . 
   ויש ילדים אשר ימצאו עצמם לקורבנוּת פיזית ולו בכדי לקבל תשומת לב הורית רח"ל .


   החמרה במצב עשויה להגיע לכדי הפרעה בכיתה שכן זוהי תכונה נרכשת שהתקבלה בבית הוריו וגם בכיתה ידרוש את תשומת 
  ליבו . כמובן שבעיות אלו יגרמו להוריו ולמחנכיו לענישה פסיכולוגית ובהמשך אף לפיזית ועם הזמן הילד נכנס למעגל ענישתי 
  חמור הגורם לו למחשבות טורדניות ותסכול המביאות אותו למצב של הפרעת קשב וריכוז .


   ילד זה יידרש לצאת לאבחונים למיניהן וכל האמור מגיע ממצוקה רגשית ובעיה הורית בלתי מתומרנת נכונה .


   מערכות החינוך כיום חסרות כלים טיפוליים למצבים מסוג זה ולכן המטרה שלהם להפנות התלמיד לאבחון במיידי .


        מיגור התופעה של ילד מצוקתי בכור :


    אם נבחן את מצבו של הילד נראה מצוקה רגשית קשה מאוד שהגיעה לוואקום עמוק .


   הורים רבים מחפשים את המטפל הרגשי כאשר הם עצמם המטפלים של ילדיהם אבל תמיד הבריחה מהתמודדות היא הקלה 
   ביותר לכאורה .

  ילד מצוקתי רגשי דורש תשומת לב החסרה לו , העלנו לעיל כי דרישתו להיות ראשון במקלחות , בסדר , באוכל ובכל הינה 
  לכאורה צודקת כיוון שכך הרגילו אותו בילדותו שהוא תמיד ראשון לפני כולם .


   בעת הבעת מצוקת כאב רגשית , עלינו לגשת אל הילד לחבקו { הענקה רגשית } ולנסות להעניק לו אימפטיה ולברר מה הגורם לו          למצוקה זו .

   כמובן שכל תהליך עם ילד זה מחייב ליווי של מנחה הורים לכל אורך התהליך שכן אנו עשויים לעשות טעויות ולהחמיר המצב 
   כאשר שאיפתינו היא לתקן המצב .


   דחיית הטיפול עשויה להחמיר את מצבו של הילד ממצב של הפרעת קשב וריכוז להגיעו לנערות הבוגרת ומשם למצב          התמכרותי חלילה או לירידה מהתלם הנורמטיבי .


            שומה עלינו לזכור :


                אין ילד רע , יש ילד שרע לו . מחנך טוב ייבחן בשני דברים :


            
האם הוא מצליח לאבחן את מצוקת הילד ?


            
כיצד הוא מתמודד עם מצוקתו ?


         הגדרת המחנך אינה בכדי רק עובד הוראה אלא כל מי שאמון להיות משמש דוגמא עבור הילד כולל הוריו .

        
         שבת שלום וכל טוב סלה .


        ישר  גבריאל .


  יועץ מומחה לזוגיות ומשפחה  M.A. פסיכותרפיסט בגישה דינאמית וקוגנטיבית   


" נוער נושר - מהותו , סכנותיו  והשלכותיו "


  הבעיה הגדולה ביותר הפוקדת את החברה היום היא בעיית הנוער היורד לרחוב אשר אינו מוצא עצמו בבית הוריו יותר , מחליט החלטות       דרמטיות על עצמו ולעיתים אף נוקט בצעדים יוצאי דופן שאנו ההורים לא יודעים כיצד להכיל מצב כה חמור . 

  כיצד נער מגיע למצב כה חמור ? 

  כיצד ניתן למנוע מנער מלהגיע למצב כה גרוע ומסוכן ? 

  כאשר נער הגיע למצב כזה כיצד ניתן להתמודד עימו והאם ניתן להחזירו לאחור ? 

  עלינו לדעת כמובא במאמריי הקודמים בתחומי החינוך והזוגיות , ילד גדל עם תכונות גנטיות התואמות את הוריו כלעומת תכונות                  התנהגותיות הנרכשות אצל הילד בימי ילדותו ובמהלך גדילתו . 

  ילד דורש מעטפת הורית החל מיום לידתו ובמשך כל ימי חייו ואף בזמן היותו בחור או אב לילדים . תמיד יחזור לחיק הוריו ויבקש את              חיבוקם החם .

  חוסר מעטפת הורית או ליקוי בה סביב הילד עשויה לגרום לילד לגדול עם פגמים { חללים } באישיות שלו אשר ברבות הימים עשויים             לגרום לו  לבעיות , תופעות או ליקויים באישיות שלו .

  בעבר , נתונים אלו היו סברות מדעיות כלעומת היום שהן עובדות ממש מוגמרות וברורות כשמש .

  כאשר ילד גדל עם ליקוי במעטפת כנ"ל , נוצרים אצלו חללים בהתפתחות הרגשית אשר הגורמים לו לבעיות באישיות כנ"ל . בעיות אלו         משליכים לחוסר בטחון עצמי , חוסר החלטיות , חרדות מסויימות ולעמים אף להפרעות התנהגותיות או פוביות מסויימות כגון         הפרעות קשב וריכוז , מחשבות טורדניות חרדות חברתיות ועוד .......

  במהלך גדילתו , אנו ההורים לא מבחינים בכל התוצאות החמורות הללו ואלו יתפרצו רק בשנות הנערות המוקדמות , כלומר 14-17 .

  באם נתעמק במקורות , נבחין כי ילד החל מגיל 13 נעשה בלתי הפיך בהתנהגותו והקושי לשנותו הולך וגדל ונעשה רק בגישות קוגנטיביות   בלבד . 

  למדנו זאת מעשו ויעקב אשר הגיעו לגיל 13 והכתוב מתאר " ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אוהלים " . מכאן             למדנו שמגיל 13 , הנער מקבל דמות מעוצבת לחיוב או לשלילה כמתואר שעשו היה איש יודע ציד { מתואר כבעל תואר בתחום } ויעקב       איש תם יושב אוהלים . מנהגו היה לשבת באוהלה של תורה וכיוון שכך גדל וקיבע את הנהגותיו , כך יצא וכן אחיו עשו להבדיל . 

  ככל שנתרחק ממעקב אחר הילד והלך גדילתו כך נגביר את הסיכוי להיותו איש שדה , נער רחוב , נער מוזנח . כלעומתו , ילד הגדל על           מעטפת הורית , מקבל תחושה של בטחון סביבתי , הגנה אישית לילדותו וכיו"ב . הרגשות אלו עשויות ללוותו לכל אורך חייו ולהביאו            לאישיות מחוזקת ומעוצבת וכן להיפך . 

  בכדי למנוע הגעת הילד למצב של נער נושר , עלינו ההורים לפקוח עיניים , להטות אוזן ברגעים בהם הוא דורש זאת , להקשיב לרחשי         ליבו ובעת משבר לעטוף אותו במעטפת הגנה חזקה לבל יאבד את יציבותו הנפשית . 

  נער אשר הגיע כבר למצב חמור זה , הדרך היחידה לנסות לשמור עליו ולמנוע החמרה היא הגישה החיובית קוגנטיבית : 

  כלומר , לקרבו , לקיים עימו שיחות נפש , להבטיח את הגנתו בעתיד בכל אשר יילך וגם אם הדרך אינה תואמת את הלך חשיבתינו שכן           צעדים אלו גורמים לילד לתיקון המעטפת ההורית אשר החסרנו ממנו בהיותו ילד . 

  לצערי הרב , הורים רבים נוקטים ביד קשה ואכזרית בילד בגלל נפילתו למקומות נידחים ומסרבים לקבל אחריות על טעותם מה שמרחיק       את הילד לכיוון הרחוב יותר ויותר . יהיו כאלה שיסלקו את הילד מהבית ויהיו אשר ירחיוק את הילד מעיר מגוריות לצמיתות לבל יגרום להם   לבושה . כבוד ההורה  גובר לצערי על נפש הילד . 

  העברתי סדנת נוער נושר באחת הערים החרדיות בארץ במשך 20 מפגשים , שמעתי שם אימהות בוכות ואבות קורסים תחת התנהגות         בנם וידם פשוט מבקשת עזרה ונפשם קצה בלחם הקלוקל .

  בכדי להחזיר את הילד הביתה , אנו חייבים לנקוט במהלך הפוך מהמהלך שהוציאו לרחוב . 

  מה שהוציאו לרחוב כנ"ל הוא חוסר מעטפת הורית או ליקוי בה , הדרך להשיבו היא מעטפת הורית ללא ליקויים כלל וזהירות רבה כיוון            שנער שירד לרחוב כבר נמצא במצב של חוסר אימון עם הוריו ועם הסביבה ואולי כבר פיתח בנוסף חרדות חברתיות כאלו ואחרות . ומכאן      יש לנקוט זהירות רבה עם הילד . 

  בעת דילמה או ספק , יש להיוועץ עם אנשי מקצוע המיומנים בתחום בכדי לא להגיע לעוד נפילה עם הילד אשר חלילה עשויה להרחיקו        יותר מהקיים . 

  זהירות רבה מצעדים פזיזים כגון הרחקה מהבית , גישה לוחמנית או אגרסיבית אשר תרחיק את הילד יותר מהוריו ואולי לצמיתות . 

  נער החי בתחושת הרס חייו , יטפח בליבו רגשי נקם מול הוריו והסכנה גדולה למכביר . 

  בכל דילמה או שאלה , אשמח לעמוד לרשותכם ההורים היקרים .

  ניתן להזמיננו להרצאות בנושא ובכל תחום חינוכי אחר . 

  בברכת הצלחה גדולה וכל טוב סלה .

  גבריאל ישר . 

  מנחה הורים חינוכי , מטפל בנוער נושר , יועץ זוגי ומשפחתי - M.A. 



====================================================================================================

" השלכות שליליות בנוער נושר "

 

 

" הטלפונים אינם מפסיקים לצלצל בנושא נוער נושר וכל הורה עם בעייתו שלו , האחד יאמר לי שהבן רוצה לטוס לחו"ל , השני יאמר שהבן יורד מדרך החינוך הביתי והשלישי יבקש עזרה כיצד למנוע מהבן לעזוב את הבית לציון הרשב"י ששם מתנחלים להם רבים מהומלסים או כל מקום אחר " .


מאוד קשה כיום להבטיח לעצמנו כי הילד שלנו לא יהא אחד מאלו שירדו לרחוב , אחד מאלו שנכשלנו בלימודים וכעת מחפשים את עצמם ואת מהותם ברחוב .


גם כאשר הילד ירד מהפסים , אנו מוצאים עצמנו בפני שוקת שבורה ובמצב של חוסר וודאות טוטאלי שגורם לנו לאי שקט תמידי ולחיי סטרס ממושכים .

גם אם ננסה לפנות לאנשי טיפול כגון יועצים ומטפלים נפשיים , אנו עשויים למצוא עצמנו במצב של חוסר כלים טיפוליים עקב אי הסכמה מצד הנער להגיע לאיש טיפול עקב חוסר האימון החברתי שנוצר אצלו .


ברור הוא הדבר שכאשר הוא יגדל , הוא יחיה במצב של תסכול תמידי על הרס חייו ותחושת הזנחה הורית נוכח מצבו המצוקתי הקשה .

בכדי לתת לנו תחושת השתדלות אמיתית למניעת מצב זה , או לכל הפחות להורדת אחוז הכשלון עם הילד , עלינו לדעת ולאמץ מספר דברים קריטיים :


א.      עוד מגיל הילדות עלינו לגשת אל הילד בסבלנות רבה ולהיות קשובים לכל ולקול מצוקותיו . דבר זה ייעשה בכל הגילאים ובמקרה הצורך נפנה למנחה הורים בכדי לחדד בפניו את הדילמה העולה בפנינו ולהביאה לפתרון . דחיית הילד עשויה להביאו למצב של תחושת חוסר אונים ובגיל הנערותת האימון בהוריו ירד תהומית וכל מאמציהם עשויים להיתקל במחסום גבוה מאוד .

 

ב.      בעת התבגרות הילד בגילאי העשרה , עלינו להתחיל לגשת אליו בצורה זהירה יותר , פחות אסרטיבית , יותר שכלתנית ולנסות לחדור אליו מהצד הקוגנטיבי ולא הכוחני . גישה כוחנית כלשהי , עשויה לגרום לילד להתמרדות וזאת מהסיבה שכל כוחניות מולידה מחסום והתנגדות .

 

ג.       לעולם אסור לנו להבין כי הילד צריך להבין אותנו . הילד לעולם לא יוכל להבין אותנו והמצב יהא אשר יהא . גם אם הוא יאמר זאת או ישדר זאת , זה ייעשה רק בכדי לרצות את משאלותינו ובכדי להבטיח לעצמו אקלים בטוח ולא חרדתי . עצה זו תכלול כל מצב באשר הוא כולל מצבי פירוד , גרושין ,, אסון משפחתי { אבלות וכדומה } או מצב סוציואקונומי או כלכלי נמוך . אל לנו לחשוש שעקב המצב הכלכלי , נפשו של הילד תידרדר אלא אם כן הירגלנו אותו לחציית גבולות ולקבל כל אשר יחפוץ כי אז המצב חמור גם בתקופת עושר .

 

ד.      הטלת מטלות על הילד בגילאי הילדות הצעירה מהווים גישה חיובית ומעצבת להקניית סמכותיות . מאידך , כאשר המצב הופך להטלת משימות כרונית , הילד עשוי להתעייף מכך ולנסות לברוח ממצב זה כאשר ההורה ינסה למנוע זאת בכל מחיר עקב ההקלה בה הוא חי . אווירה זו עשויהה לגרום לילד תחושה של מחנק וכאשר יגדל יעשה הכל בכדי לברוח מהבית ובמקרה של בנות , יעשו הכל בכדי למצוא חתן מזדמן ולהינשא בכל מחיר ומצב והעיקר לברוח  מהבית .

 

ה.     גידול הילד תחת תחושה של הענקת תשומת לב הדוקה מידי { הורות חונקת } , מהווה סכנה גדולה להתפתחות העצמית של הילד ובמקרים אף להרס הילד לחלוטין . הורה צריך לדעת שילד חייב בליווי גדילתי אבל לא חונק ויש לעשות כל מאמץ בכדי לתת לילד לנסות לגדול לבד ולפתח עצמאיות מהר ככל הניתן .

 

ו.        במצב שהילד חצה את הקווים והגיע לגיל 12 ומעלה , עלינו להבין כי הסיכויים לשנותו בגישה חינוכית קלאסית מאבדת את כליה ועלינו להתחיל לגשת אל הילד בגישה יותר שכלתנית וקוגנטיבית . מצב של גישה כוחנית עשויה להוליד את המצב ההפוך ואולי אף לגרום לילד לברוח מהוריו בכל מחיר .

 

ז.       בגילאי הנערות הסיכויים הופכים להיות אפסיים והגישה כמעט היחידה לעבוד מול הילד היא על ידי מטפל האמון על גיל זה ומומחה בנושא . אין החובה שיהא עובד סוציאלי , אלא מטפל בגישה פסיכותרפית אשר כליו יהיו על בסיס רכישת ובניית אימון מול הנער וכניסה אל ליבו ומשם להתחיל לשנות את קו חשיבתו המעוותת שנוצרה על ידי ילדות פגועה . הורים לא מועטים יעשו חשבון תקציבי ובכך יתעלמו ממצבו המצוקתי החמור של הילד שרבים מהם עומדים לפני סכנת התמכרות או ירידה לרחוב חלילה . לא אחת נתקלתי בהורים אשר החמירו את מצבם הכלכלי ורק בכדי להציל את בנם ואכן הצילו – יגעת ומצאת תאמין !!!

 

ח.     במצב של נתק טוטאלי של הנער מהוריו , יזהרו מאוד וביותר לבל יהינו לעשות טעות גורלית נוספת שתרסק את החוט האחרון המקשר בינם לבין הילד . לדוגמא : הורים עושים מאמצים כבירים בכדי למצוא את הילד ובכך הם עוברים מחבר לחבר ומספרים להם את כל ונוכחת  ודבר זה מגיע אל הילד וזה מתחיל להיכנס לתחושת השפלה ומשם ועד להתכנסות של הנער היא קלה ביותר . הנער מנתק כל קשר עם הוריו ויהיו מצביםם אפילו שישוב להוריו ויחפש דרך לנקום בהם והיו מצבים של הכאה פיזית ממשית והיכרתי נער שהיכה את אביו ברחוב עד זוב דם ואז עמד מולו וצחק ואמרר "כעת אני מרגיש טוב יותר" . הנער סיפר לי ממש באוזניי ובעת הסיפור חיכך את לחייו בהנאה .


צער גידול בנים הינו צער שלא ניתן לשערו , לתארו או למדוד אותו והוא הקשה מכולם .

מאידך , ככל שנעבוד קשה על כל דבר , ההצלחה והסיפוק יהיו גדולים יותר וזאת כיוון ש............

" הזורעים בדמעה , ברינה יקצורו הלוך יילך ובכה נושא משך הזרא בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו" .




ישר  גבריאל .


יועץ מומחה לזוגיות ומשפחה  M.A.


פסיכותרפיסט בגישה דינאמית וקוגנטיבית .



מה חדש בקליניקה

פתחנו פורום לשאלות ודיון סביב נושאי הטיפול באתר הכוללים :
חינוך , זוגיות , טיפול נפשי , בעיות רגשיות ועוד .
לכניסה לפורום יש להירשם כחבר באתר וכו' . 


שלווה בארמנותיך מעבירה הרצאות וסדנאות בכל רחבי הארץ  בנושאי חינוך וזוגיות .
להזמנות טלפנו ל 052-3333146 או השאירו הודעה באתר ואנו ניצור קשר בהקדם .

חדש חדש חדש  !!!
שלווה בארמנותיך מתרחבת בתחום הטיפולי . החל מעתה תוכלו לקבל טיפול בשפה ודיבור על ידי
"דינה אוסטרובסקי " קלינאית תקשורת מיומנת ביותר העובדת בנוסף מול קופות החולים במטרה לחסוך בהוצאתכם סביב הטיפול 
הקלינאית תקשורת מומלצת בחום רב ומוכרת במרכז להתפתחות הילד בנתניה בקופ"ח כללית .


        חדש חדש חדש  : לכל תושבי צפון הארץ 

   ניתן לקבל ייעוץ וטיפול באזור הצפון בימי שני ובתאום מראש . 

      לפרטים : 052-3333146 .     מדוע שלווה בארמנותיך ? 

  1.    בשלווה בארמנותיך אין ייעוץ זוגי רגיל אלא יעוץ על בסיס של ראיה פסיכותרפיסטית עמוקה ויסודית .

  2.    אצלנו היעוץ הזוגי כולל הדרכת הורים מקיפה ומסייעת לבני הזוג לגלות בעייות שנוצרו אצל הילד . 

  3.    היעוץ הזוגי מכניס לתהליך טיפול ואבחנה של בעיות נפשיות , חינוכיות אצל הילד , .

  4.    החשוב ביותר הוא שאנו עובדים מהלב ובמסירות גדולה ויסודית .

          נסו ותיווכחו . 









התקשרו עכשיו
052-3333146

צור קשר

טואול - בניית אתרים