הורות מחוברת והורות מפוצלת בעיצוב הילד

מאמר זה יעסוק בהתמודדות הורות מחוברת והורות מפוצלת בתהליך עיצוב הילד במשך שנותיו הראשונות.

 חשיבות ההורות המחוברת וחומרת ההורות המפוצלת והשלכותיה. עיצוב הילד נעשה בתהליך המתחיל החל מיום היותו ברחם אימו ועד לגיל 120 שנה.

אכן, שככל שהילד קטן ורך בשנים, ניתן לשנות את עיצובו ולתקנה כמשל לעץ שככל שנקדים לשנות את כיוון גדילתו הרי שנוכל לשנותו. אבל ככל שיגדל ויהפוך לגזע עבה, הסיכוי לשנותו ילך ויפחת עד כדי חוסר סיכוי.

 

מהי הורות מחוברת ומהי הורות מפוצלת?

הורות בהגדרתה מהווה מצב של דמות אחת של אב ואם העומדים מול הילד במשך שנותיו הראשונות ובהמשך דרכו ואופן התנהלותם מולו יקבעו לגבי האישיות שלו, תכונותיו ואופיו וצורת התמודדותו בחברה וכד'.

"הורות מחוברת" משקפת מצב של הורים החיים בזוגיות חיובית ככל הניתן ולמרות כל המכשולים הטבעיים המצויים במהלך חייהם בתוך הזוגיות, הם עושים הכל כדי להתגבר עליהם ולא לחשוף את כישלונותם לפני הילדים.

במצב כזה, הילד רואה הורים מגובשים, רואה דמות אחת שהיא "הורים" ומכאן שואב את כוחו וניסיונו בחיים כדי ללמוד מהם כישורי חיים, דרכי התמודדות עם החיים ועם הסביבה, בטחון אישי, מקבל מהם מסר של אחדות, אהבה הדדית ובעיקר דוגמא אישית לכל צעד בחייו המאתגרים.

הורות מחוברת משקפת את הנדרש מהם "להיות בשר אחד". שכן לא היינו יכולים להבין את הנדרש מהורים להיות בשר אחד וניתן להבין זאת גם מדברי המדרש המובאים על פסוק זה.

"הורות מפוצלת" משקפת מצב של אב ואם החיים יחדיו בבית משותף וחיים כמו שני שותפים לכל דבר ועניין, פשוטו כמשמעו.

 

מחצינים את הקונפליקטים שלהם, דואגים לשתף את בני הבית בכל הקורה סביבם, כל דיון או חיכוך נעשה בפורום ביתי ואולי ציבורי, וכל גישתם אל הילד מראה גישה שונה אחד מהשני מה שמשדר לילד החל מילדותו הצעירה מצב של שתי דמויות שונות ומשונות, מצב המחייב אותו ללמוד לחיות בצל קורתם ולהידרש להישמע להם (לשניהם ביחד וכל אחד לחוד) ובמצבי סירוב, להיענש ממי מהם למרות שהאחד מראה לו כיוון חיובי במחשבתו והשני כיוון שלילי.

לצורך העניין נביא משל של ילד הרוצה לצאת לגינה, שואל את אביו אם לצאת. האב עונה בחיוב.

האם באותו נשימה עונה בשלילה נחרצת מסיבתה שלה ואולי אפילו צודקת. נניח שאב טעה בשיקול דעתו אבל הילד אינו מנתח זאת כך בכלל, אלא רואה את "הוריו" מתחילים לריב לידו. "למה אמרת לו כך? למה אמרת לו אחרת מדעתי לאחר שהסכמתי לו?" וכו'.

 

מצב בריא לסימולציה זו תיראה כך

הילד פונה אל אביו ומבקש ממנו לצאת לגינה. האב יודע שאימו מנהלת את סדר היום של הבית באופן עקרוני ולכן נוקט בשתי אופציות: או שאומר לו "הבה ונשאל את אמא מה דעתה בעניין?" או שעונה לו ומפנה אותו לאימו כדי שישאל לדעתה בנדון.

מצב כזה, הילד מקבל מסר שההורים מחליטים יחדיו כדעה אחת וכגוף אחד ("והיו לבשר אחד").

ברור הדבר שאירוע חד פעמי אינו יכול לגרום לעיצוב הילד. אנו מדברים על התנהלות יומיומית במשך שנות גדילתו של הילד ובעיקר בילדותו הצעירה. ככל שייכנס לתקופת הנערות, הסיכוי לשנות את השקפת עולמו והלך חשיבותו תלך ותאבד סיכויים חיוביים.

שאלו פעם לחכם אחד בירושלים שיצאו ממנו תלמידי חכמים, משגיחים וכד'. "מה הביא אותך להצלחה כה גדולה עם ילדיך?"

ענה להם. "מעולם לא התייעצתי עם אף מטפל, אלא, הם פשוט ראו דוגמא חיובית מההורים".

המשיך ואמר: "מעולם לא רבנו לידם, לא ידעו מהנעשה סביבנו, תמיד קיבלו מסרים חיוביים ונמנענו מביקורת כלפיהם.

תמיד העצמנו אותם ובעת ביקורת, היינו מספרים להם סיפור וממשילים להם משלים על התנהגות שלילית". ההצלחה בהורות מגובשת ומאוחדת הינה גדולה ועצומה לאין שיעור.

ולהיפך, הנזק מהורות מפוצלת ומפולגת כה גבוה עד כדי סכנה של הילד ממצבי קיצון של איבוד שפיות. בעולם הטיפול ידוע המושג "פיצול אישיות".

יש החושבים שפיצול אישיות מבטא מצב של קושי להביע דעה או דעה כפולה וכדומה. המושג פיצול אישיות מתאר מצב כה חמור שקשה לחשוב עליו כלל.

כלעומת זאת, ילד הגדל בצל הפיצול, מעצב את עצמו למצבי סיכון גבוהים מאוד כגון:

• ניתוק רגשי מהוריו.
• קבלת החלטות עצמאיות הגורמות לו לטעויות חוזרות ונשנות במהלך חייו עקב חוסר ניסיונו וסרובו לקבל מהוריו.
• בעיות חברתיות שנובעות מסירוב לקבל מהאחר.
• חוסר אימון מול הוריו מה שגורם לו בעתיד לחוסר אימון חברתי.
• ואלו המעט מהתוצאות של ילד הגדל בצל הורות מפוצלת.

 

הורים המרגישים שהם חיים בפיצול, טוב יעשו אם יגשו ליועץ זוגי העוסק גם בהדרכת הורים כדי שזה האחרון ידע כיצד להדריך את ההורים לחיבור אמיתי ולשנות את גישתו של הילד אליהם עקב גדילתו בצורה מפוצלת ולא נכונה. זוג הורים לתשעה ילדים (אחד מה היה תלמידי) שהגיעו אלי לפני מספר שנים טענו כי כל הבית בלאגן, איש הישר בעיניו יעשה וידיהם כבולות. הגדול שבהם הגיע אלי וכשנשאל לפשר הבלאגן, ענה לי בצורה פשוטה: "כשנראה שההורים יודעים להתנהג עם עצמם, אז נלמד לכבדם".

ברור לנו הדבר שלרוב כשהגדול מקולקל, כולם צועדים בדרכו בדרך כלל.

 

לתקן תמיד אפשר. וזה קשה והזורעים בדמעה קוצרים ברינה ולבסוף רואים נחת מילדיהם וחלילה להיפך.