תקשורת בזוגיות ומול הילד - חלק א'

הבסיס לבית יציב מצריך תקשורת ואינטראקציה חיובית . שמעתי לא אחת מפי מטפלים כי תקשורת שלילית מהווה עילה לפירוד או ניתוק קשר . גישתי שונה מדרך זו על פי הידוע שמעשים מקרבים ומעשים מרחקים ולפיכך כשם שהם ריחקו כך יש ביכולתם לקרב . ועל כך נעסוק במאמר הנדון .

כיצד בנויה תקשורת בעצם ?

תקשורת מחייבת אינטראקציה בסיסית המהוה יסוד ליחסים דואליים בין אחד למשנהו . כאשר האינטראקציה שלילית , זה גורם לנו להבין לכאורה ש ״אין עם מי לדבר״ !!!

תקשורת בזוגיות 

פניתי השבוע לאדם מסויים בטענה קובלת על התנהגותו שחרגה מהקווים האדומים בחברה . לטענתו הוא לא ראה שום פגם בהתנהגותו ויתרה מכך שהוא סגר לי את חלון הרכב ונסע במהירות בכעס רב .למחרת הוא שלח את חבירו אלי ומשם התברר שהוא לא הבין אותי בכלל ולאחר הסבר מפורט הוא הצדיק את טענתי ואף התנצל . כלל בסיסי בתקשורת מביא אותנו לעצת חז״ל ״ לא לשפוט מהר את החבר עד שנגיע למקומו ״ . מכאן נבין שעלינו בכל מצב דיאלוגי לבחון היטב את הנאמר לנו , להקשיב היטב לחבר ולנסות להתנתק מכל הסביבה ברגעי קשב מול השני . היסח הדעת גורמת לנו להבין מה שאנו רוצים להבין ולא מה שהשני רוצה לשדר לנו.

תקשורת בנויה על העברת מסר מהאחד לשני , השני אמור להשיב משוב על הנשמע אצלו ועל זה הדרך . כאשר ישנו נתק תקשורתי בין המוסר למקבל , הרי שדברי המוסר לא יובנו נכונה ואף אולי יגרמו למקבל להבין את דברי המוסר בצורה מעוותת ומכאן הוא ייכנס לתובנה לא נכונה כאמור במקרה הנ״ל .ניקח דברינו לזוגיות ונראה כמה אנו לפעמים מעבירים מסרים בצורה לא נכונה ואחרי כן כועסים מדוע לא מבינים אותנו .

לדוגמא

זוג עם 6 ילדים שהגיעו אלי לטיפול לפני כמעט עשור , טענו שאין תקשורת בניהם . נשואים 7 שנים ואין תקשורת ? אכן כן !!! הבעל טוען : ״ כל מה שאני אומר לה , אינה קשובה אלי ״ והאישה טוענת להיפך , ״כשהוא טוען שהוא מדבר אלי הוא בעצם מדבר לעצמו״ . במהלך הטיפול התברר שבני הזוג נוהגים ״ לדבר ״ כאשר האישה מבשלת , או כאשר הבעל לומד או קודח במקדחה וכדומה . מדוע אנו מחוייבים לגעת בתפילין במהלך התפילה ? רק כדי שלא נסיח דעתינו מהתפילין עקב חשיבותם הרבה . כדי להבטיח קשב וריכוז במעשינו , עלינו לעצור כל פעולה אחרת כדי לא לגרום להיסח הדעת בפעולה בה אנו נמצאים כרגע . כאשר אנו רוצים להעביר מסר לבן הזוג , עלינו לוודא שהוא מוכן וקשוב אלינו ופנוי לקבל את דברינו . אישה מבשלת , עסוקה עם הבישול , עם התבלינים ומחשש שמא יישרף האוכל ,כולה קשובה לרחשי הסיר . מכאן שאינה קשובה לבעלה .

היא תאמר לו שהיא שומעת , אבל אינה קשובה שכן ישנו הבדל עצום בין לשמוע לבין להקשיב . בעל בזמן לימוד אכן יאשר לאשתו שהוא שומע אותה אבל הסוגיה או הספר בו הוא שקוע אינו מאפשר לו להקשיב לנעשה סביבו . אולי הוא ישמע את אשתו אבל לא יוכל להקשיב לה . בוודאי לא כשהוא קודח ורעש המקדחה בוודאי מסיחה דעתו .

לציין

קשר הדדי בזוגיות מהווה את הקשר הרגיש ביותר בקשר בין אישי וזאת מכיוון שבקשר זה מתנהלים אמוציות רבות האמורות לחבר בין בני הזוג והקשר אינו בנוי על שכליות אלא על רגש כמעט נטו !!! מהקשר האמוציונאלי הם הכירו , נישאו והביאו ילדים לעולם ולכן כשם שהקשר חזק כך הפגיעה בעת חוסר תקשורת היא עמוקה מאוד ולפעמים קשה לפיוס . ומכאן יש להיזהר בכך ביותר! דעתי המקצועית ותורתי בעולם הטיפול גורסת שקשר הדדי מחייב הקשבה מרובה ומכאן נבין שכדי להעביר מסר מהאחד לשני עלינו לדאוג שהשני קשוב אלינו ולא עוסק במאומה . 

מעתה אמור , שבכל מצב שאתה רוצה להעביר מסר חשוב ככל שיהיה , תבקש מבת הזוג ולהיפך שיתפנה ויעצור מעיסוקיו ואם אינו יכול אז תמתין עם המסר עד שיתפנה ויגיע אליך ויהא קשוב אליך בצורה וודאית . ברם , לא נוכל על כל מסר להפסיק את מהלך חיינו , מאידך , מסרים קצרים ומהירים אולי יצריכו שהמוסר יגיע אל המקבל וידאג בסיום העברת המסר שהוא הבין את דבריו ואפילו לשאול אותו ״ האם דבריי הובנו ? ״ . אבל במסרים עמוקים הדורשים ישוב הדעת עלינו לפעול כאמור לעיל .

במאמר הבא ב״נ ובס״ד ,נמשיך ונרחיב בבעיות בתקשורת בין הורה לילד וניתן כלים אחדים כיצד להתמודד עם בעיות בתקשורת בין הורה לילד בגיל הצעיר ובגיל המתבגר .