״ילד אבוד - חלק א׳״
לאור הסכמת המטופל הוחלט להעלות מאמר המתאר מקרה עלום שם, גיל ומקום מגורים, כדי לטשטש את פרטי המטופל. בנוסף מובא ניתוח המקרה.
״אני מעל גיל עשרים ושמונה, נשוי וחושש להביא ילדים לעולם. זה גרם למשבר קשה ביותר בזוגיות שלי. איני מוצא את עצמי, קשה לי להחליט בעצמי וכולי תלוי בסביבה.
עטוף בחרדות. אני שונא שהוריי מגיעים לביתי, זה גורם לי ללחצים גבוהים בראשי ובאזור החזה. בעבר הציעו לי להתאשפז וסירבתי, וכמעט לקחתי כדורי קלונקס״.
מאוד חששתי להינשא אבל אבי לחץ עלי, ובדומה לאורך שנות חיי - גם הפעם נישאתי כי הוא ביקש ממני.
ילדותי היתה מלווה בביקורת קשה, כאשר מצד שני אימי מאוד עטפה אותי (במילים אלו המטופל עוטף עצמו חזק).
כל מה שביקשתי - קיבלתי במיידי וללא עוררין. אבי נהג לקנות לי דברים גם אם לא ביקשתי כלל.
בלכתנו ברחוב היה פתאום עוצר ומציע לי גלידה או נעלים חדשות גם אם לא הצטרכתי.
בדרך כלל את שיעורי הבית שלי, אבי היה נותן לאחי כדי שיעשה לי אותם ולא אצטרך ״להתאמץ״ חלילה.
מאידך, דרכו של אבי להעלות את דעתו וטענותיו היתה בביקורת קשה ותוך כדי השפלות והוצאת דברי שלילה כנגדי.
כל אחיי יצאו מאוד מוצלחים מלבדי. אני הבכור שהבנתי לבסוף שהוריי כשלו בחינוך דרכי ואבי התייאש ממני לחלוטין.
זאת שמעתי באחד הלילות כאשר עטפתי ראשי בסמיכה והוריי חשבו שאני ישן והחלו להעלות את ייאושם ממני.
״מאיר שונה מכל אחיו שיצאו משכילים ומצליחים { אמר אבי לאימי }, כל חיי חשבתי שהוא יגדל להיות כמו אביו ויגיע לתארים וראי איזה גולם הוא יצא״.
אימי ענתה לו במקום: ״הוא לא אשם. נתנו לו יותר מידי, שחררנו לו הכל גם בלי שיבקש. פינקנו אותו בלי הרף, הוא הבן הראשון ולא ידענו כיצד לגדלו ועשינו הרבה טעויות.
ממנו למדנו וראה את אחיו כיצד הצליחו. נכשלנו איתו ועלינו להשלים עם זה. ראה כמה אני מנסה להעניק לו ושום דבר לא עוזר״.
״גבריאל, תשאל איך הרגשתי באותו הלילה? רציתי שהלילה לא יגמר לעולם ושאוכל להמשיך להתכסות בסמיכה עד סוף ימיי.
באותו הרגע שנאתי את הוריי על שבגדו בי. שזרקו אותי לאשפתות. שנטשו אותי״.
מקרה של אדם נשוי ללא ילדים שהגיע עקב משבר זוגי, כאשר אשתו סירבה להצטרף לטיפול - לפני גירושין, עקב המשבר החמור ובגלל חרדתו להביא ילדים לעולם.
מאיר שונא את העולם.
נישא מתוך לחץ ותחושה שאביו רצה להתפטר ממנו ולסלקו מהבית. הקשר הרגשי עם אשתו די חיובי, והוא מאוד חושש לאבדה - לא מתוך רגשות אלא מחשש שיבולע לו ויישאר לבד לנצח ובודד בעולם.
מה קרה עם מאיר בעצם? מהיכן זה התחיל וכיצד היה ניתן למנוע זאת?
מאיר בן בכור שנולד להורים שמחד קיבל יחס חודרני מצד אימו (חיבוק דוב או חום עודף). אימו גדלה בחיק סבתא מאוד חודרנית וחרדתית מחשש לגורלה של אימו.
אימו מאוד חששה לגורל בנה שמא ידרדר אחר החברה (לדבריה) , ומכאן שהיא מאוד עטפה אותו וליוותה אותו לכל אורך חייו.
אביו של מאיר גדל בצל הורים מאוד ביקורתיים וחודרניים, וזה גדל להיות אבא ביקורתי ומסרס (לא נותן לבנו להביע את דעתו, את טעמו, אסור לו להחליט לבד וכד׳).
מאיר הגיע במצב דכאוני, השרוי תחת כדורים, ולטענתו הוא צריך להתאשפז כי אין לו תקנה בעולם. זאת גם שמע מאביו באחד מרגעי הכעס שלו עליו.
״אין לי אף אדם בעולם מלבד אשתי, שגם בה אין לי אימון כלל. תמיד אני עוקב אחריה מחשש שתשתף פעולה עם הוריי.
אם אתגרש, לדעתי בו ביום אקפוץ מגג גבוה כדי שלא יישאר לי סיכוי לחיות״.
מדובר באדם אשר גדל באווירה חודרנית וביקורתית. הדבר גרם לו לגדול ולהתפתח בצורה מצוקתית: דחיינות, סירוס רגשי, חוסר ויסות רגשי, חרדות, ובמצבי קיצון אף נטילת כדורים ואולי אף אשפוזים חלילה.
עלינו ההורים להבין כי ילד עשוי לגדול לאישיות מסוג זה ממספר מצבים (יידון כאן הורה חודרני).
הורה חודרני
הורה כזה משקף מצב של התערבות יתר בחיי הילד ואינו נותן לו הזדמנות להביע את עצמו, את דעותיו, את טעמו באוכל או בביגוד וכדומה.
מצד ההורה לא נראית לכאורה בעיה בהתנהלותו מול הילד, ואף יצדיק את עצמו. יהיו אשר ישבחו את התנהלותם מול הילד.
הורה זה יתערב בכל הנוגע להתנהלות חייו של הילד, והכל מתוך תחושת דאגה לכאורה. למרות זאת - הורה דואג אמור לעשות את הטוב עבור הילד, כאשר בו בזמן הורה זה עושה את הרע ביותר לילדו מחוסר ידיעה או מתוך הכחשה למציאות העגומה.
בדרך כלל הורה חודרני ישקף מציאות של ילדות להורים מפנקים או ביקורתיים בצורה קיצונית מאוד ועקבית.
בדרך כלל הורים מסוג זה יכחישו את המציאות ויעדיפו להטיל דופי בילד ולהאשימו בכל הקורה עימו.
מצב של זוגיות
דמות שגדלה באקלים כזה - בניית אינטראקציה חיובית עבורה כמעט בלתי אפשרית. האדם חי בתחושת רדיפה וחוסר אימון סביבתי כלפי הכלל בכלל וכלפי מקורביו בפרט, וכלפי בן הזוג בעיקר.
כל מה שהצד האחד ינסה לשוחח עליו, הצד הפגוע ינסה לדחות מתוך ״הגנה״ עצמית. בכל מקרה של ויכוח הוא ינסה למשוך את הוויכוח לטובתו וצדקתו כדי להגדיל את הנוכחות שלו בשטח ולהראות את צדקתו.
אדם מסוג זה ינסה בכל מצב ובכל עיתוי להגדיל את נוכחותו בכל מיני אופנים: מעשים פרובוקטיביים, יצירת ויכוחים או אווירה שלילית, התנהגות נרקסיסטית - והכל כדי לקבל תשומת לב מצד אחד ולהגן על שברי האגו שלו מצד שני. מצב זה הגיע עקב דחיינות שחווה וביקורתיות שהובילה למצבו ההרוס.
האדם הפגוע עלול לפתח הפרעה נרקסיסטית עם השנים, החל מימי ילדותו הצעירה, וזאת מתוך תחושת הגנה על הדחיינות שחווה מהוריו והרגיש נטוש. כעת הוא מרגיש שעליו ״לדאוג לעצמו״ בבחינת ״אם אין אני לי מי לי״.
על הנרקסיזם יידון בהמשך במאמרים אחרים. לעת עתה - תכונה זו נמצאת אצל כולנו, וככל שהאדם בריא בנפשו ומאוזן היא תהיה בצורה מאוזנת ומבוקרת.
ככל שהוא נפגע וחווה דחיינות או מצבים מסוג זה - התכונה מתעצמת במטרה להגן עליו לכאורה, כאשר פעמים רבות הדבר נבנה סביב פרשנות פנימית של האדם.
דמות זו עשויה לפתח גם התנהלות חרדתית חברתית. הדבר עשוי לנבוע מחוסר אימון חברתי, שנוצר בצל הוריו, כאשר האימון בהם התרסק עקב היחס השלילי
שחווה מהם (לפי מראה עיניו כמובן). נושא זה טעון, מורכב ומסובך מאוד, והחומר בו רב למדי.
עוד על הביקורת ניתן לקרוא במאמרים נוספים שהועלו לאתר.
יחס מסרס הוא מצב מחייב מצד כל הורה כלפי הילד בגיל מסוים, אך הוא אמור להיפסק ככל שהשנים חולפות והילד מתבגר.
ללא יחס מסרס הילד עלול לגדול ללא גבולות, או להיפך - ללא אישיות דעתנית ובעל אגו מפורק.
השאלה היא האם היחס המסרס מידתי ומאוזן. ללא זאת הילד ניזוק בצורה חמורה מאוד, ועקב הכחשה מצד ההורים - קשה להבין את גודל הנזק.
בקרוב יעלה לאתר חלק ב׳ של מאמר זה.
