חוסר דחיית סיפוקים במוסד הנישואין
״כל דבר היא רוצה כאן ועכשיו, הסבלנות שלה שואפת לאפס, גישתה לילדים מאוד נחרצת ולא מכילה ואיני יודע כיצד להתנהל מולה״, טען הבעל בפגישה.
האישה אינה יודעת מה הבעל רוצה ממנה בכלל. היא מאוד דואגת לבית ולילדים במסירות נפש. היא מודה שהיא מעוניינת שהכל יהא מושלם וללא תקלות ומסרבת לדחות דברים בכל תוקף. דרישותיה נחרצות ובלתי מתפשרות.
על טענתו בגין חוסר סבלנותה כלפיו וכלפי הילדים היא אינה מכחישה, אבל אומרת שזאת היא ואין לה דרך לשנות את התנהגותה ועליו לקבלה כמו שהיא.
מכאן החל הטיפול הפסיכותרפי באישה ובבעל, ויורחב על כך בהמשך.
נקודה קריטית בעיצוב הילד בגילו הרך היא עיצוב התנהגותי, ובנקודה זו אנו ההורים נתקלים בקשיים לא מעטים ולא אחת אף נשברים ונכנעים ללחצי הילד ודרישותיו.
בכדי להגיע למצב של עיצוב התנהגותי אנו חייבים לעבור שלב הנקרא דחיית סיפוקים אצל הילד.
המטרה שלנו בנקודה זו היא להקנות לילד כלים התנהגותיים להיות בעל איפוק וכוח סיבולת, לעמוד בפני לחצים והתמודדויות בחייו העתידיים.
בכדי להקנות לילד כלים אלו אנו חייבים להיות בעלי כלים אלו, שכן כבר דובר על ״העברה בין דורית״.
ברגע שהורי הילד נתונים תחת לחצי החיים ואינם יודעים כיצד להתנהל וכיצד לעמוד בלחציהם מול אתגרי החיים, הרי לא יוכלו להעביר תכונות אחרות אל הילד אלא את תכונותיהם שלהם. הורה בעל תכונות אימפולסיביות יעביר לילדו גישה זו לחייו, וברגעי לחץ אצל הילד הוא יגיב בצורה אימפולסיבית, בכיינות יתר, צעקות, ואפילו לפעמים באיבוד שליטה יפגע בעצמו על ידי שריטות או דפיקות הראש בקיר.
כל הביטויים הללו נובעים מחוסר כלים לביטוי שכלי, הגורמים לו לבטא עצמו מהצד הרגשי מתוך תסכול וזעם.
הורה רגשי מאוד לא יוכל לעצב את ילדו לאסרטיביות, ובכל מצב של תסכול או בעיה אצל הילד הוא יגיב בתגובה רגשית ואולי אימפולסיבית אגרסיבית.
ילד זה עשוי להגיע למצבים של הפרעות קשב וריכוז ואף לאבחנה של היפר אקטיביות A.D.H.D.
ילד זה, הגדל במצב של חוסר דחיית סיפוקים, עשוי להגיע לחוסר כלים התנהגותיים בעת ביטוי כאבו או תסכולו מול האחר.
עם הזמן אף יפתח גישה של חוסר קבלת האחר ודחייתו. אם ניקח מצב זה בזוגיות, נראה שבן זוג המתקשה לקבל את דעתו של השני ורוחו קצרה
וחסרת סבלנות, נבדוק את עברו בילדות ונגלה כי התקשה לעמוד במטלות ותגובותיו היו קצרות רוח ואימפולסיביות. גישה זו בזוגיות עשויה לגרום לבעיות קשות
בתקשורת בכלל והזוגית בפרט אצל אדם הנושא בעיה זו. האדם יתקשה להתאקלם במקומות עבודה, יתקשה לשמוע הארות והערות, יתקשה לשמוע שיעורי מוסר או הלכות (שכן גם הן מהוות קבלת האחר). האימון שלו בחברה עשוי להיות נמוך מאוד ואף יותר מכך.
אם יתלונן על בידוד חברתי נוכל להבין זאת, כי במאמרים קודמים הובהר שאדם המבודד חברתית מראה כי הוא מתבודד מהחברה ולא שהחברה מבודדת אותו.
הוא מתבודד כפועל יוצא מחוסר אימון חברתי. בגיל המבוגר כבר קשה לעצב אדם אשר גדל בחוסר דחיית סיפוקים עשרות שנים, ולכן מצב זה מחייב התערבות של פסיכותרפיסט אשר יסייע לו בשינוי התנהגותו הגורמת לו לסבל רב מול החברה ובן הזוג החי עימו. אנו המבוגרים צריכים לקחת דברים אלו ולהפנימם,
בכדי שלכל הפחות נוכל להסיק מסקנות ולגדל את ילדינו לדחיית סיפוקים, אשר זו תעצב את ילדינו ועתידם הבטוח.
האווירה של חיים בצל אדם הסובל מחוסר דחיית סיפוקים אינה נוחה כלל, עקב דרישותיו לעמוד במטלות החיים בזמן קצר מאוד, דבר שאינו נורמלי כלל מול בן הזוג הדורש לחיות בצורה נורמטיבית והגיונית. אם ניתקל במצב שאדם כזה ״נשאב״ לבן זוג חלש אופי או חסר בטחון, אל לנו להביע השתוממות, כיוון שאדם חסר סבלנות ופרפקציוניסט יחפש במודע או בתת מודע בן זוג המתאים לדרישותיו ושיהא כפוף להוראותיו. הבעיה מתחילה כאשר בן הזוג חסר הבטחון הנשלט יעבור טיפול פסיכותרפי ויהא מודע
לבעיותיו ויתחיל לטפל בהן. אז יעבור שינוי בחייו ו״פתאום״ בן הזוג הבעייתי ירגיש שאין לו אפשרות להתמודד עם הצד השני שעבר טיפול.
וכבר נקלעתי לבעיה דומה לאחרונה בקליניקה שלי.
מצב אחר שבו אישה חיה עם אדם בעל הפרעה נפשית המשדרת חוסר גבולות וחוסר דחיית סיפוקים גרם לה ״לפרק את החבילה״ ולהחליט להקים חיים חדשים (גם זה נמצא בבית מדרשנו).
זכרו
אנו לא מקימים משפחה בכדי לגרום לה לסבל רב. נישאנו בכדי לקיים את העולם כמצוות חז״ל ולהמשיך קיומו.
עם סבל העולם אינו יכול להתקיים, וכולנו מתפללים יום יום לבורא שיגדע את עול סבלנו. מכאן התובנה כי באנו לעולם ליהנות מטובו ולברך על כך את הבורא בברכות הנהנין, והרי אין ברכות הסבל.
שבת שלום וכל טוב סלה.
