דמותו של מחנך
" בני מתנהג אלי בחוצפה רבה , מתעלם מהערותיי ולעיתים אף מרים עלי יד " דברי האב . האם מתארת מצב של ילד שעושה ככל העולה על רוחו , קובע עובדות ומנסה לנהל את הבית . המחנך מתאר מצב בלתי ניסבל של ילד המטייל בשיעור , מתחצף וכד' . ממליץ רייטלין בהקדם. המדובר בילד בגיל 10 בלבד .
מחנך מיהו ומה תפקידו :
נוהגים אנו לחשוב בדרך כלל שהמחנך מהווה דמות של המלמד או המורה מבית הספר או התלמוד תורה . אנו ההורים והוא המחנך .
המורה המקצועי הוא רק מורה מקצועי הבא לשיעור זמני ותו לאו .
עלינו להבין כי דמות של מחנך גם מההיבט הדתי וגם מההיבט האחר , אחד הוא : כל דמות העומדת בפני הילד ונמצאת עימו בקשר לימודי או התנהגותי כלשהו , מהווה דמות של מחנך מול הילד .
" חנוך לנער על פי דרכו וגו' " (משלי כ"ב , ו') . הרלב"ג מביא את פירושו : "חנוך לנער " אשר יחנוך לנער על פי הדרך אשר מנהגו וטבעו ללכת בה לחשבו והשגתו שכבר יקבל המוסר כאשר יגדל הנה ימשך שלא יוכל להסירו אחר זה מהדרך הרעה ההיא וגם לא יסור ממנה מעצמו וגם בעת זקנתו:
מדברי הרלב"ג ( אחד מגדולי הראשונים ) , אנו מבינים שעלינו לחנך את הילד על פי צרכיו ואופיו ואל לנו לנסות לקבע את תכונותיו לפי הצרכים שלנו ורק כך נוכל להבטיח שהוא יגדל לאופי בנוי ומובנה וזו תתקבע אצלו עד לימי זקנותו .
הכתוב לא הפריד בין דמות זו או אחרת . כל דמות העומדת לפני הילד מצווה לחנכו . אבל.. לחנכו על פי דרכו ( ארחיב בזאת במאמר אחר ב"נ ) .
דמות המחנך נקבעת על פי המצב שבו אנו עומדים לפני הילד , כלומר שאולי ניתן יהא לומר שאפילו הדמות שמעבירה שיעורי עזר לילד אמורה להיקרא מחנכת .
האברך שנותן תמיכה לימודית מטעם ארגון כלשהו ייקרא מחנך ומעתה אמור שהורי הילד ומלמדיו במוסד החינוכי ברור שהם מחנכיו .
דמותו של מחנך , מהי ?
דמות המחנך מחייבת לפני הכל , להיות דמות חיובית ושתהא נערצת על ידי הילד שלולא זאת הילד לא יהא מוכן לקבל מדמות זו למרות שהיא תרצה ללמדו או שתהא מדמות טבעית כגון הורה . במאמריי הקודמים העליתי כי כדי לקבל ממישהו , התנאי הראשוני הוא יצירת אינטראקציה בסיסית בין שתי הדמויות ויצירת תקשורת חיובית בינהם . לולא זאת יהא עלינו קשה לקבל מהשני מכל מיני סיבות . הורה שמתיימר להעביר לילדיו את הנהגותיו , עליו ליצור כבר בתחילת הדרך ( ילדות הצעירה ) , אווירה חיובית בין ההורה לילד , מצב של אימון , מצב של רצון לקבל מההורה ולהעריצו ביותר . לפני זמן מה נפגשתי עם שני אחים בגילאי העשרה , שאלתי אותם : אביו ורבו מי קודם למי ? ( התשובה ברורה שרבו קודם ) . ככל הנראה הבכור הבין לשאלתי והתקשה לענות ולבסוף אמר שאביו קודם . כל ההסברים מצידי להבהיר על ההסבר ההלכתי עלו בתוהו .
"אבי , תלמיד חכם , אבי רבה בישיבה " המשיך הילד להעריץ את אביו בעוצמה . פשוט נדהמתי על איכות הקשר הנפשי בין אב לילדיו .
מיותר לציין כי הילדים נשמעים להוריהם מתוך אהבה וכיבוד הורים עמוק .
סיטואציה אחרת :
נפגשתי עם ילד בן 10 , ניסיתי לומר לו על רמתו הגבוהה והאיכותית , ענה לי במיידי : " אבי יודע את מסכת שבת בעל פה , אבי תלמיד חכם , הוא יודע הכל , אני ואבי חברותא " .
מאידך , סיטואציה של ילד מרדן בגיל 12.5 ערב בר מצווה שהגיע לטיפול רגשי :
" מדוע קשה לך לכבד את הוריך ? "
ענה לי הילד במהירות ובפנים זועפות :
" מדוע אכבד אותם ? מתי הם פינו לי מזמנם ? תמיד הם עסוקים ותמיד אני מוצא עצמי אצל הסבתא הזקנה שלי . מעולם לא הירגשתי שיש לי אבא או אמא בבית . הבנתי שעלי לדאוג לעצמי ".
מדוע הוא מכנה את סבתו בשם זקנה ? מדוע הוא החליט לדאוג לעצמו והרי ברור שזה לא מציאותי כלל גם מחמת גילו הצעיר וגם מסיבת התפתחותו ?
הוא כינה את סבתו זקנה מתוך זלזול על כך שתמיד הוא מגיע אליה ושומע ממנה ביקורת ללא סוף על כך שהוא ילד רע ואינו מכבד את הוריו . מכאן שהוא אינו סובל את האווירה בחברתה ובכל ביקור הוא מייחל לסיומו .
הוא החליט לדאוג לעצמו מסיבה פשוטה , אדם התלוי בזולת ומקבל מסר של חוסר בטחון , עם הזמן הוא ייצור מצב שהוא דואג לעצמו ורק בגלל שאינו בוטח בזולת האמור לדאוג לו . "אם איו אני לי מי לי " .
כדי ליצור תקשורת חיובית של הורה ילד , התנאי הבסיסי הוא להעניק לילד מצב של תחושת בטחון שיש מי שדואג לך , יש מי שעומד אחריך במצבי קושי והתמודדות . כאשר בכל רגע נתון הילד מקבל תחושת דחייה הורית , או מכל דמות המחנכת, מכל סיבה שהיא ואפילו מוצדקת , עם הזמן הוא מקבל מסר שאין לו במי לבטוח ואין מי שדואג לו .
היה לי תלמיד שהיה מטייל על השולחנות בכיתה בתחילת השנה ,המנהל ביקש ממני להעלים עין , הוריו אמרו נואש .
הבנתי למצב החמור בו שוהה הילד , האב סופר סת"מ ועסוק כל היום בכתיבה או עם עסקיו , האם מרובת ילדים ועייפה מכל המצב שאין לה עם מי לדבר בבית , כך שכל הילדים לכאורה מוזנחים רגשית והילד הזה חצה את כל הקווים האדומים.
ביקרתי בבית בהפתעה מול הילד ( בתיאום הורי כמובן ) , ישבתי עם הילד להכין שיעורי בית ושוחחנו קמעא . הילד היה נירגש ביותר . " מעולם לא ראיתי את בני כה מאושר " אמרה לי האמא . לציין שכל זמן הביקור עמד על חצי שעה בלבד .
מיום למחרת הילד הגיע לכיתה , ביקש סליחה על התנהגותו , קיבל כמה תפקידים והסיפור הסתיים עד סוף השנה .
ההורים הגיעו אלי בתסכול : מדוע בבית הוא מתנהג ככל העולה על רוחו ובכיתה הוא הילד המטופח שלך ? " שאלו .
עניתי בפשטות , "בכיתה יש לו תשומת לב של מחנך ובבית אין לו ".
נקודה נוספת לדמות המחנך : " דוגמא אישית ".
כדי שילד יגדל לבסיס איתן כמובא בדברי הרלב"ג הקדוש , על הדמות המחנכת לשמש דוגמא ולהיות זהירה בדבר זה ביותר .
הורה אינו יכול לכעוס על ילד שמדבר בתפילה כאשר הוא עצמו עושה כן . הורה גוזל את חברו ומעניש את הילד שגזל את חברו . הורה או מחנך בכיתה אוכל בצורה לא מנומסת ודורש מהילד לאכול בפה סגור . מחנך מתרשל בבגדיו וטוען כלפי הילד שהוא נראה מרושל .
מחנך שלא מכין את השיעור כראוי , הילד נוטה לזלזל בו , הוא קולט מייד שהמחנך לא מוכן ומכאן נוצר מצב של סרוב לקבל ממנו כל מסר זה או אחר .
מחנך שמאחר לשיעור ומדבר עם חבריו בחדר מורים , לא יוכל להעניש את הילד שאיחר מההפסקה לכיתה .
" חנוך לנער על פי דרכו " כדי לנהוג ברכב עלינו ללמוד נהיגה . כדי לחנך ילד עלינו ללמוד כיצד לחנכו .
לכל פניה או שאלה ניתן להתקשר אלינו בכל שעות היממה לנייד 052-3333146 . ינתן מענה עד 48 שעות .
במצבי חירום ניתן להשאיר הודעה או להתקשר לנייד ישיר : 054-8486143 .
