טראומות בילדות ומניעתן

מאמר זה יעסוק בעיקר על התיאור של ילד שחווה טראומה בילדותו וננסה לתת כלים כיצד ניתן למנוע אירועים אלו על מנת להציל את עתידו של הילד .

הגדרת הטראומה :

הטראומה הינה חוויה שלילית שאנו חווים והנפש אינה יכולה לעמוד בפני האירוע או החוויה ומדחיקה אותו .

טראומה מורכבת מתארת מצב שבו אנו חווים מצב זה לאורך זמן .

השלכות הטראומה מתגלות בדרך כלל החל מגילאי הנוער המתבגר , קרי, 15 ואילך . הן יתבטאו במצבי חרדה החל מהחוויה עצמה , התכנסויות ( הסתגרויות )

מחשבות טורדניות ( מצבי OCD ) ועוד על זה הדרך .

אי טיפול בטווח של חודש ומעלה לאחר חוויית הטראומה עשויה לגרום להפרעת דחק פוסט טראומתית הידועה בשם P.T.S.D. במצבים חמורים , הפרעה זו עשויה לגרום לפלשבק בכל זמן של היזכרות בטראומה . לדוגמא אדם שנפגע מאוטובוס בצבע ירוק עשוי להיתקל במצבים של צבע זה ולהיכנס להתקף פוסט טראומתי .

מקרה של ילד בחוויה טראומתית :

ר. הגיע לאירוע משפחתי בגיל 6 וכאשר עבר בחצר הבית , זכה לנשיכה של כלב שעשועים קטן שגרם לו לדימום גבוה וסבל של חודשים מספר .

ר. גדל בצורה מסודרת עם הורים מיוחדים מאוד אבל תמיד נמנע מלהגיע למגע עם כלבים כלשהם .

בגיל 8 החל לפתח חרדות ולחשוש מלהגיע לבתיהם של קרובי משפחה . הוריו לא הבינו לפשר הדבר וחייבו אותו להגיע וכל אירוע היה הופך לתסריט קשה ביותר .

בכל שנות לימודיו היה נוהג להישאר בכיתה..אבל .... המורה חייבה אותו לצאת בגלל נעילת הכיתה. לא אחת הוא נשאר מאחורי השולחן וכך נשאר נעול
" ובטוח" עד לסיום ההפסקה . כאשר היה שב לביתו בשעות הערב המוקדמות , נהג לרוץ ריצה מהירה ביותר בגלל חשש כבד שכלב רודף אחריו .

וכך היחל להימנע מלצאת מהבית בשעות שאחרי השקיעה .

בשנות נעוריו המוקדמות היחל להסתגר בכיתתו ונמנע מלהשתתף בשיעורי הכיתה . בשנות בגרותו , הרגיש כי הוא חי במתח גבוה מאוד מבלי הסבר ולאחר עצה
של מורה הספורט נהג להיכנס לחדר כושר ולשחרר שם את לחציו .

הוריו הבינו שבנם עובר משהו וניגשו למטפל פסיכולוגי וזה העלה השערה שזו חרדה קלאסית וטיפל בו בגישה קוגנטיבית התנהגותית . בעייתו נפתרה לעת עתה
אבל שבה לאחר שנה מסיום הטיפול לאחר שראה יחידת כלבנים עם כלבים בכלוב סגור בעת טיול כיתתי ואז נכנס לחרדה והיחל לצעוק מבלי יכולת לשלוט בו .

הילד הגיע אלינו לאחר מספר מטפלים רובם מוכרים גם בעולם החרדי מבלי יכולת להבין למצוקתו הקשה .

לאחר מספר מפגשים הגענו לתובנה שהוא חווה טראומה קשה בילדות והדחיק אותה לגמרי . בתהליך של כחצי שנה הבחור היחל לשוב לעצמו אט אט . בהמשך
ניגשנו לגישה הקוגנטיבית והבחור היחל לגדל כלבלב חמוד .

כפי שהעלנו בתחילה , טראומה יכולה להתרחש אצל כל אחד ואחד מאיתנו , בכל יום ובכל רגע נתון ולפעמים זה בלתי ניתן לשליטה או מניעה .

השאלה היא כיצד אנו מתנהגים לאחר הטראומה בטווח הקרוב והרחוק .

ישנם מקרים בהם הטראומה ניתנת למניעה כגון : הכאת ילד , גישה אגרסיבית מידי לילד , ניסיון של ההורה למניעה של הילד מקשר אובססיבי למשהו אליו
ניקשר מאוד ( למרות שאולי המחשבה נכונה אבל הדרך אינה נכונה מה שיוצר אצל הילד טרואמטיזציה ) .

ישנם מצבים בהם אנו נמנעים מלעצב את ילדינו נכונה מה שעשוי לגרום לו למצב של קבעון ( פיקצציה ) שלילי . על זה נדבר במאמר העוסק בהרגלים אצל הילד .

ילד המקבל עונש קשה ומוגזם על אי הכנת שיעורי בית או גישה אגרסיבית מידי של המחנך או ההורה , עשוי לגרום לילד לשנוא את המקצוע עליו מדובר .

נתקלתי בעבר במחנכים הנוהגים להכות ילד או לתת לו לכתוב מספר אלפים של משפטים "בגלל שהוא התחצף" ( נרחיב על הנושא במאמר מיוחד לכך ) , ילד זה לעולם
לא ישכח ענישה זו או את המחנך הזה . עליו כך ישנה מחלוקת בעולם הטיפול האם זה מצב טראומתי או לא וישנם שקבעו שכן ! ואני מצדד לדעה האחרונה .

הרי לא יתכן לתת לילד בכיתה ב' לכתוב 4000 פעם אין להתחצף . אני בגילי לא אעמוד במטלה זו .

לא ניתן להשאיר ילד בכיתה ריקה ולצאת לגינה עם כל הכיתה . הרי זה עשוי לגרום לו לחרדת נטישה וכו' .

לפני שאנו "מענישים" , אנו חייבים לחשוב האם העונש קשור למעשה , האם העונש סביר ועומד בפני יכולותיו של הילד ? , ובמצבים של חוסר ידיעה יש
להתייעץ עם מנחה הורים לפני צעד ולא לאחריו . התייעצות לאחר מעשה היא גם נכונה ועשויה לגרום לתובנות אבל לתקן נפש קשה עשרות מונים מלבנותה ולפעמים זה בלתי אפשרי באם הילד עבר את נקודת האל חזור . מכאן אמרו חכמים : "חכם עיניו בראשו " , איזהו חכם הרואה את הנולד " ועוד... אמש שמעתי את הרב מאיר אביחצירא

 שליט"א באשדוד : כשאדם חי במצב של הרבה מחשבות , הנפש מתפרקת ורמז לכך בטעמי המקרא באומרו שעל זה נאמר " פזר גדול " .

כלים מעשיים  :

כיצד ניתן אם כן למנוע מצבים קשים אלו ?

ראשית חובה לציין כי בעייתנו הראשונה היא לקבל או לשמוע מאנשי טיפול וזאת חובה לתקן ומהר .

שנית , מצב של ענישה אינו מקובל עלי והגדרה הזו מיסודה חייבת תיקון ועל כך נרחיב במאמר אחר המיועד לנושא זה .

שלישית - הענשה בעונש קשה מידי על הילד עלולה לגרום לו למצב של טראומטיזציה .

גישה אגרסיבית כגון הכאה , צעקות , איומים , עלולה להביא למצב הנדון .

במצב שבו הילד קשור למשחק כלשהו , חבר , אטרקציה וכד' , ואנו רואים בכך שלילה , עלינו להתייעץ עם מנחה הורים או פסיכותרפיסט כיצד לגרום לילד
להימנע . בעיקרון התהליך חייב להיות הדרגתי ואיטי מאוד כמו תהליך של טיפול בהתמכרות וכדומה .

רצון לנתק ילד מהמעגל הסובב כגון משפחות המוצא וכדומה , מחייב מצב של שיחות וצעדים איטיים מאוד .

כיצד נחשוש למצב לא טוב אצל הילד ?

• במצב בו הילד מתחיל להסתגר בבית או בכיתה .
• דורש תשומת לב חריגה .
• משדר חרדות במצבים נורמטיביים .
• מתחיל להרטיב במיטה או בשעות היום .
• מתחיל לגמגם .
• נוהג לישון מעבר לנורמה כגון בשעות היום או מסרב לקום בוקר ( שזה יתכנות גם למצב דכאוני ) .
• מפתח מצב דכאוני ( על זה נרחיב במאמר מיוחד ב"נ ) .
• משדר מוסחות גבוהה בלימודים או בעת שיחה עימו עד כדי שישנה דרישה לריטלין או לאבחון .
•  בגיל נערות נראה שמתחיל לשתות אלכוהול בגיל צעיר יחסית או לעשן או לעשות דברים אסורים מצד ההלכה .
• נעלם הרבה מהבית .
•  משדר חוסר אימון בהוריו או בסביבה .

ועוד ישנם הרבה אלמנטים אחרים שנרחיב עליהם בהמשך ...

לכל פניה או שאלה ניתן להתקשר אלינו בכל שעות היממה לנייד 052-3333146 ותינתן תשובה עד 48 שעות .

במצבי חירום ניתן להשאיר הודעה או להתקשר לנייד ישיר : 054-8486143 .