הצבת גבולות בילדות

במקומות רבים בכתובים נתקלו בהוראות חז"ל על עשיית סייג והצבת גבולות אצל האדם. בכל מצב שלנו בחיי השגרה ניתקל בגבולות שבאם נחצה אותם אנו עשויים

להיפגע או לפגוע או להיענש עליהם. אדם נוסע בכביש ומבין שיש לו עולם של תמרורי אזהרה ורמזורים. מלבד זאת קיימת משטרה האוכפת חוקים אלו.

אדם לא יכול לאכול מה שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה כי אז עשוי להגיע לכאבי בטן או מחלות מסויימות. חכמים ציוונו לעשות סייג לתורה, סייג הוי אומר גבול ותיחומים לבל נעבור עליהם שמא נעבור על החטא.

מדוע גבולות? מה קורה לילד הגדל ללא גבולות?

גבולות מחייבים את האדם וראינו זאת עוד מהאדם הראשון שהבורא היגביל אותו בגן עדן וכאשר הוא חצה את הגבול הוא סולק מגן עדן עקב חוסר אחריותו לנעשה.

גבולות טעונים הסתכלות בכל רובדי החיים שלנו, כולל תזונה, לימוד, שינה, אכילה, התנהגותית וכיו"ב.

חוסר גבולות לילד שלילי - ילד הגדל ללא גבולות חי בהרגשה שאין לו הגנה מספקת ( הבאנו בעבר שילד מצפה בלידתו לגדול תחת מעטה של הגנה מצד הוריו והסביבה ), מכאן הוא מנסה ליצור לעצמו תחושת הגנה בכך שהוא תוקף את הסביבה בחושבו שהיא עויינת לו.

"כל חיי קיבלתי מסרים עויינים וכעת קשה לי להתחבר לאנשים כי אני חושבת שכולם מנסים לתקוף אותי ורוצים רק ברעתי. לכן הקשר שלי עם משפחתי ומשפחת בעלי די חלש ואני עושה כל מאמץ להתרחק מהם" ( דברי מטופלת שסבלה בילדותה מהשפלות וגישה אגרסיבית כוחנית). 

כאשר ילד גדל בסביבה של חוסר רגשות ( ולא משנה מדוע ), הילד מפתח תחושת תסכול עם גדילתו ותחושת חוסר הגנה כאשר הוא חש שהוריו בוגדים בו. עצם זאת שהוא מצפה מהם להגן עליו והנה הוא חי בתחושה של חוסר הגנה, מכאן ועם גדילתו ובהגיעו לגיל נעורים, הילד מתחיל להתרחק מהוריו, חי מולם בחוסר אימון, אינו מקבל מהם את דבריהם ואם ההורה אגרסיבי הרי שהוא יתקוף את הבן ולפעמים אף יכה אותו תחת אשר אינו שומע לקול אביו ולקול אימו.

"אבי אמר לי שאני בן סורר ומורה. תגיד לי גבריאל את האמת, זה נכון או שאתה חושב אחרת?" ( דברי ילד בן 13 בטיפול רגשי ).

הילד מספר לי כי קשה לו לקבל מאביו, "מעולם הוא לא הקשיב לי, מעולם לא קיבלתי ממנו חיבוק או רגש כלשהו, מעולם לא התעניין בי. מה קרה פתאום שכעת אני גדול ויודע לדאוג לעצמי והנה הוא כעת אבי?" ברור שהילד קטן ואינו מבין מאומה בעניין ניסיון בחיים ועליו לשמוע לאביו, אבל זה גידל אותו בצורה מנותקת וכעת הוא מצפה שבנו יהא קשור אליו והרי זה אבסורד! חוסר גבולות חיובי - בדרך כלל תופעה זו תתפתח מצד האמא ולא מצד האב. כאשר הילד מקבל מעטפת חזקה מידי, חיבוק דוב, חום עודף או כל הגדרה שתמצא חן בעיני הקורא החשוב.

לילד כזה הגדל בהרגשה של מעטפת חזקה מידי הגורמת לו לחוסר מודעות עצמית, לחוסר בטחון עצמי, ועם הזמן והשנים ירצה לפרוץ ולהיות כמו חבריו ואז יתחיל להבין על מצבו ותסכוליו יופנו נגד הוריו. בדרך כלל ילד הגדל תחת מעטה של חום אימהי חזק מידי, עם השנים הוא יאמץ גישה של ריחוק מאימו והאמא לצערה לא תבין היכן טעותה כי למרות כל מאמציה לעטוף אותו בחום ודאגה ( רבה מידי ) וכעת " הנה הוא סטר על פני והיפנה לי עורף ".

( דברי אמא שפשוט גרמה לבנה להיות סגור ומנוכר ולאחר מספר שנים של טיפול היא הבינה שכל זאת ניגרם עקב היותה בת יחידה לאמא מפנקת מידי. )

כיצד מקנים גבולות לילד?

בעבר העברתי סדנה לאימהות בת 15 מפגשים שברובה עסקה בנוגע בהקניית גבולות. הפלא הגדול היה שאימהות עקביות ראו שינוי כבר לאחר מספר מפגשים.

הקניית גבולות מחייבת גישה חיובית אל הילד, אימון מצד הילד, ורצון מצד הילד לקבל מהוריו את מרותם.

יהיו מי שיאמרו: כיצד מגיעים למצב כזה? והרי צריך השקעה מילדות!

אכן כן, הקניית גבולות מחייבת גישה עקבית החל מגיל אפס ועד 120 שנה.

אחד המרצים שלי טייל ברחוב מאה שערים ונכנס לחנות של אדם זקן שמוכר רק כדי למכור. הזקן החסיד הבחין במרצה ושאלו מה עיסוקו?

המרצה ענה לו שהוא פסיכולוגי חינוכי מזה ארבעים שנה.

הזקן ביקש ממנו לפתור לו בעיה חמורה. המרצה נדהם ושאל: אתה בעיה חמורה? כבר אולי יש לך נינים.

ענה לו החסיד: יש לי 14 ילדים. כולם מוצלחים, ראשי ישיבות, משגיחים וכד' ורק הקטון בגיל 28 לא מוצא עצמו. מתוסכל, מתוסבך, אברך חשוב אבל לא התקדם כמו אחיו.

ענה המרצה בציניות: טוב, עם כולם היית צעיר ולעת זיקנה הגיע זה הצעיר וכבודו כבר התעייף. לאחר דקותיים ענה המרצה: כיצד התנהגת לבינך הקטון?

ענה החסיד: נתתי לו הכל, לא נשאר משהו שלא קיבל.

ענה המרצה: זו הבעיה. שלא נתת לו אפשרות לבטא עצמו ולגדול לבד. הרי יש את המדרש שאומר שלכל צמח יש מלאך האומר לו גדל גדל. מדוע לא יעשה נס והצמח יגדל? אלא שהוא אומר לו גדל והצמח צריך לגדול לבד. ועל זה נאמר " חנוך לנער על פי דרכו ", כלומר, על פי דרכו ולא על פי דרכך.

החסיד הבין, חייך ואמר: כנראה שהיית חסר לי בזמן היותו קטן.

גישה מתירנית מידי, חמה מידי, לבבית מידי, חונקת מידי וכד', עשויה לגרום לילד לגדול ללא דעה עצמית, יתכן שיפתח מחסומים פסיכולוגיים ( כפי שהעלנו בעבר ) ובמצבים קשים אף בעיות פסיכולוגיות ואולי נפשיות. לעולם לא נוכל לשטוף כלים עם מים חמים מידי או קרים מידי ונצפה שהמים יהיו פושרים. לעולם לא נוכל לאכול אוכל מלוח מידי או חמוץ מידי או שרוף מידי. כאמור לעיל, בכל רובדי החיים אנו חייבים ליצור גבול כדי להגיע אל ההצלחה המירבית. בל נשכח כי כדי שהילד יקבל מאיתנו, עלינו ליצור עם הילד מצב של אינטראקציה חיובית, קשר נפשי חיובי וזה נוצר בגיל הילדות. ככל שהילד הולך וגדל וצועד לקראת גיל ה 13 ( נערה 12 ), המצב הולך לכיוון אל חזור ויהא קשה למאוד להורה ליצור אימון אצל הילד. למדנו זאת אצל יעקב ועשו שנאמר שם: "ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אוהלים".

התורה באה ללמדנו שבהגיע ילד לגיל 13, הוא נעשה מודע לעצמו והאישיות שלו מתקבעת.

קשה מאוד לשנות ילד לאחר גיל המצוות שכן תכונותיו מקבלות קיבוע, הוא מרגיש שהוא יודע מה הוא רוצה ( למרות שהמציאות מראה מצב הפוך ).

החל מגיל מצוות, הדרך לשנות ילד היא רק מתוך שיחות נפש והמון אהבה אבל עם גבולות. במצב של חוסר וודאות רצוי מאוד לפנות למנחה הורים מקצועי על מנת שיסייע להורה לתת ולהעניק רגשות לילד בצורה מאוזנת. הורה שמעניק לילד רגשות בצורה בלתי מאוזנת, יותר מידי או בכלל לא, הרי שזה הסממן שההורה צריך טיפול רגשי. כיוון שדרך התבטאויותיו הינם מתוך כיוון רגשי ולא שכלי. כאשר אנו עוברים ילדות מלאת חוויות אלימות או חוסר איזון רגשי הרי שזה יוטבע בנו ויעבור חלילה לילדינו.

הורים יקרים, " על כן יאמרו למושלים בואו חשבון ". אלו המושלים ברוחם שטוב שיעשו חשבון עם עצמם ויעשו כל שביכולתם לגדל את ילדיהם לטוב ביותר.

"כי האלוקים עשה את האדם ישר " הילד שלנו נברא ללא תכונות התנהגותיות כאמור במדרש ספר בראשית ואנו ההורים עושים לנו חשבונות רבים ומנסים להיות חכמים ולנסות על גב ילדינו כל מיני דרכים ושיטות כאלה ואחרות. משמעת רק מתוך אהבה אבל גם אהבה מחייבת גבולות. אוכל ללא מלח יוצא טפל אבל יותר מידי מלח לא אפשרי.

" על כל צמח וצמח ישנו מלאך האומר לו גדל ".

 אנו צריכים לומר לילד שלנו גדל אבל עלינו החובה לכוונו לגדול ישר ובמידת הצורך לשים לו תומך כדי שיגדל ישר עד אשר הגזע שלו יהא חזק ואיתן שיוכל לעמוד לבד.