כוחו של הרגל במשפחה - חלק ראשון

 במאמר הקודם עסקנו בנושא של הערכה לזולת ולבן הזוג והסתכלות נכונה על דבר שגרתי כמידת אהרון שלא שינה .

במאמר הזה נדון בנושא הקניית הרגלים לילד כדי להביאו למצב של " חנוך לנער ". ענין הפסוק "חנוך לנער" נדוש בהרבה מקומות , אצל הרבה מרצים וקשה למצוא הגדרה מדוייקת לדברי שלמה המלך החכם באדם . באם נעמיק בפסוק נבין כי שלמה המלך דורש מאיתנו להביא את הילד להרגלים עוד בילדותו המוקדמת וככל שנקדים כך יוקל מעלינו להקנות את הרגליו וכך   ההרגלים יתקבעו לטווח יותר ארוך . מעבר לכך שעלינו להשכיל כי הקניית הרגלים מצריכה גישה חיובית ושכלית כדי שההרגל יופנם אצל הילד.

הקניית הרגל בגישה אגרסיבית עלולה ליצור מצב הפוך למרות שאנו נבחין כי אכן הילד מקבל את דרישותינו אבל הוא אינו מפנים זאת אלא מבצע את הדרישה   מחמת חשש לעצמו ומגישת ההורה הניגש אליו אגרסיבית . כמובן שלגישה אלימה אין המקום לדון עקב גישה פסולה מעיקרא .

הקניית הרגלים כיצד ?

בכדי להבטיח הרגל אצל הילד לטווח ארוך וכאומרו שם " גם כי יזקין לא יסור ממנה " , עלינו לדעת כי גישה שכלית כנ"ל מהווה פרמטר עקרוני וחשוב למטרה נעלה זו .

מדוע גישה אגרסיבית עלולה להשיג את המטרה ההפוכה?

אין זה חדש כי כל אירוע שלילי נחרט בזכרונינו ותמיד נזכור אותו לגנאי ויהיו מקרים אשר בהם האירוע אף עשוי לגרום לנו להפרעה נפשית במהלך חיינו .

לדוגמא

ניתקל לא אחת בילד גדול אשר יבטא את שנאתו וסלידתו מאחד ממקצועות הלימוד כאשר בדרך כלל זהו מקצוע המחייב חשיבה מעמיקה ותובנות כגון   מתמטיקה או גמרא וכיו"ב . אם ננתח מצב הילד נבין כי בילדותו אחד המלמדים או המורים ניגשו לילד בגישה אגרסיבית או מאיימת ואולי אף נענש קשות   במהלך לימודו של מקצוע זה . גישה זו "לימדה" את הילד לשנוא מקצוע זה ודברים אלו נאמרים על ידי כבעל ניסיון רב בעולם החינוך מלבד תחום מקצועי   בעולם  הטיפול . שנאה למקצוע זה יכולה להישמע גם בגיל 50 אצל אותו אדם ואין זה חדש לכולנו כלל . ומכאן נסיק שהחכם באדם לימדנו כי חנוך לנער עשוי גם להיות לכיוון   השלילי חלילה באם נחדיר לילד בגיל הילדות את הדבר בגישה שלילית .

דוגמא נוספת

כמה מאיתנו לא אוהבים אוכל מסויים בעת בגרותינו ? הבה ונבחן מדוע ומהיכן זה היחל . מטופלת אמרה שנמעת מלאכול עוף כי ראתה פעם   שחיטה . אחר אמר לי שהוא נמנע מלאכול בחוץ כי בילדותו ביקר במפעל של אוכל וסלטים . ועל זה הדרך....

אדם שאינו אוהב אוכל מסויים יכול להיווצר ממצב של אכילה מאולצת בילדותו או מגישה הורית כוחנית אשר גרמה לילד להפרעת אכילה זו. כמו גם הקניית הרגלי שינה

כוחנית עלולה לגרום לילד למצב של הפרעות שינה מה שעשוי להביאו למצב של הפרעות קשב . חוסר שינה מהווה גורם מכריע   בהפרעת קשב והדבר ברור לגמרי .

מה אירע בעצם? 

האדם עבר אירוע שלילי שלא יכל להכילו וזה יצר אצלו כמין סימפטום טראומתי אשר בכל פעם שהוא נתקל באוכל , הלימוד , השינה  וכד' ,   הקשור לאירוע אותו עבר, הוא נעשה סולד מהטריגר ממנו חווה בעבר. הקניית הרגלים זהו נושא חשוב ומורכב המצריך לפעמים התערבות טיפולית (מנחה הורים מיומן) ולפעמים סדנה איכותית יכולה למלא את החלל ההשכלתי בנדון .

דוגמא נוספת להקניית הרגלים אשר רבים מועדים בה :

הילד מגיע לגיל בר מצווה וכולנו נירגשים. הילד עובר תקופה של הורמונליזציה קשה ומורכבת וקשה מאוד להתמודד עם האמוציות המבעבעות בו.

עברנו מספר חודשים של התרגשות והתחדשות מול הילד והנה רואים אנו מעט קושי מצד הילד של שמירה על הנחת התפילין מידי בוקר , ועם הזמן גם התנהלות של ויכוחים עימו על חשיבות יראת שמים וכולי . הדרך כמובן אינה נכונה כלל , ובגיל של 13 ואילך הדרך היא רק קוגנטיבית ואין שום דרך אחרת . "כלל בידינו , ככל שהילד מתבגר כך הדרך נעשית שכלית יותר   ומוסרית מאידך" . מוסרית ושכלית ? זה עולה בקנה אחד ?

אכן כן ! "חושך שבטו שונא בנו (אז כיצד מחנכים אם אמרנו בלי אלימות ?) ואוהבו שיחרו מוסר" .

דרך המוסר היא על ידי שיחות נפש ותוכחות של אב אוהב ולא אב כועס ומגלה אמוציות המחדירות לילד תחושת נקם ותסכול להוריו . גם בבואנו ללמוד את עניין   בת שבע שיסרה את שלמה המלך , עלינו להעמיק ולהבין כי היא יסרה אותו בשיחות וכל דרכיה המוסריות לא היו באלימות כלל כי לא יתכן שבת שבע תכה את   בנה למרות הפסוק :" דברי למואל בן דויד אשר יסרתו אימו" . גישה אגרסיבית מצד ההורה אל הילד גורמת לו להיווצרות של תסכולים אשר בילדותו אין לו כלים לבטא אותם . מכאן הוא צובר אותם ובעת בגרותו הם באים לידי ביטוי ביחס "חצוף" כלפי הוריו . לפעמים נבחין בהורה אגרסיבי והורה שני עדין ומתחשב . מצב כזה עשוי לגרום לילד לגרום למצב סלקטיבי אשר בו הוא ילמד לכבד את ההורה האחד ולפגוע בשני .היכרתי בחור עלם חמודות אשר היה ידוע בבני ברק לעילוי רציני החל מכיתות היסוד . אביו כל ימיו דחק בו להצלחה והילד הפנים זאת ונלחם בכל כיוון כדי להצליח. בשנות ישיבתו הצעירות , הישיבות נלחמו עליו עד שהגיע לישיבה מפוארת ביותר באיזור ירושלים .

גם בשידוכים נלחמו עליו והנה נישא לבת ממשפחה מכובדת ביותר . בשנות נישואיו הראשונות נתגלתה אצלו מחלת "מניה דיפרסיה" ל"ע הידועה לשימצה .

מכריו ישר הגיעו אלי בשאלת המיליון : " כיצד זה קרה ? עילוי , גאון , ומה לא , כיצד נפל במחלה קשה זו ? " תשובתי היתה פשוטה והכל הסכימו איתה : " הילד לא למד מרצונו אלא למד על מנת להוכיח את הצלחתו מפני רצונו של אביו ולכן כל ימיו הוא היה בתחרות   עם  עצמו כאשר מצד אחד התקשה וחשש לבטא את כאבו מול אביו ומאידך הוא רצה להצליח כדי לרצות את אביו ". זו היתה דעתי מיום היכרותי עם הנער   בהיותו בגיל 13 .  

הילד גדל כל ימיו על קונפליקט פנימי חבוי שהתפרץ לאחר סיום הצלחתו .חשוב מאוד לא ללחוץ על ילד להצלחה ולתת לו לגדול ולחנכו "כדרכו" כאומרו שם .

כאשר אנו מנסים לגדל את הילד כדרכנו , הוא יגדל תחת השפעה אמוציונאלית ולא שכלית וכל התקדמותו תהיה תחת מעטה של תסכול ומרירות .

אגב , פרספקטיבה זו נכונה גם לגבי יחס הדדי של בעל לאשתו אשר בכל שנות נישואיהם הוא נותן לה יחס משפיל עד אשר מתברר לו אחרת לצערינו הרב . עלינו   להיזהר ביותר לגשת אל השני בגישה שכלית ולא רגשית ולכבד את רצונותיו של האחר ("קבלת האחר"). שעל זה ראוי להרחיב ביותר בהזדמנות אחרת .

 כדי לגרום לילד לגדול בתכונה של אהרון שלא שינה , עלינו החובה לגרום לו לקבל משמעת מתוך אהבה.  משמעת מתוך אהבה מתקבלת רק כאשר הילד לומד לכבד

 את הוריו. ילד יכבד את הוריו רק כאשר הם יתנו לו הרגשה שיש מי שמבין אותו ותומך בו וממלא צרכיו בעת מצוקה. הורה שמתעלם ממצוקותיו של הילד בעת קטנותו , מחנכו לתובנה של דחייה הגורמת לילד לתובנה של חוסר אהבה ולפעמים אף שנאה כלפיו .