תקשורת חיובית במשפחה
השבוע נדבר על תקשורת חיובית בחיק המשפחה מה שגורם בדרך כלל לטריגר של מחלוקות וקונפליקטים רבים בבית .
תקשורת מהווה ארבעה פרמטרים עיקריים : המסר , אמצעי התקשורת , המקבל , קבלת משוב .
כאשר ישנה תקלה באחד הפרמטרים הללו , הרי שתיתכן בעיה בתקשורת .במצב של תקשורת בין אישית , מצב זה עשוי לגרום לאי הבנות , חשיבה מעוותת , ואולי אף לקונפליקטים ומחלוקות מיותרות .ישנו ספר העוסק בכל עשרת המצבים של חשיבה מעוותת , כיצד נוצרים ומה הכלים להתמודדות איתם .
נשוב לתקשורת :
כאשר בני זוג מנהלים דיאלוג ממרחק מסויים ( הבעל בסלון והאישה במטבח וכד' ) והמסרים אינם עוברים כראוי , עלול להיווצר מצב של הבנה לא נכונה (נזהרתי מלומר אי
הבנה כי אין זה מדוייק כלל ) וכאשר בן הזוג יעשה צעד כלשהו , השני יראה שהוא העביר לו אחרת וזה עשה הפוך מהמסר ומכאן נוצרת מריבה או לכל הפחות קונפליקט.
כדי להעביר מסר במצב נכון , עלינו לוודא שהצד השני נמצא קרוב אלינו , לוודא שהוא אכן מקשיב לנו וערוך לקבל את המסר , ולוודא שהבין את המסר . זה נעשה על ידי משוב המוודא שהצד השני אכן קיבל את המסר .שמעתי מגברים הרוטנים שהאישה אינה מקשיבה להם . האישה טוענת שהבעל תמיד מוצא את ה ״ זמן הנכון ״ לדבר עימה כשהיא מבשלת או עושה כביסה וכדומה . כיועץ זוגי ומשפחתי , אומר , שכל זוג חייב למצוא זמן איכות בשעות שהילדים ישנים או במסגרות ולדבר יחדיו על כל בעיותיהם שצצות בשגרה .זמן האיכות מהווה התפנות מכל מעש או היסח הדעת , ישיבה ביחד במצב של אקלים חיובי ושקט ונינוח כגון בסלון וכד' , ניתוק כל הטלפונים למשך כל זמן האיכות . כאשר זמן האיכות נעשה תוך כדי טיול ברחוב ופתאום פוגשים חבר או חברה לאישה או משהו שעשוי לגרום להיסח הדעת , הרי שכל זמן האיכות יורד לטימיון .
אישה טענה על בעלה שאינו מקשיב לה , כל פעם שהיא רוצה לספר לו משהו , פתאום עונה לטלפון , נזכר במשהו , והרגשתה פשוט קשה ביותר .
ברור הדבר שאם הבעל מוסח , כיצד יקשיב לאשתו ? ידוע שאחת הבעיות של ילדים בעלי הפרעת קשב , היא מוסחות חמורה למדי , כלומר , נאמר להם כעת משהו ולאחר מספר דקות הילד עשוי לשכוח ולהמשיך שגרת יומו . או בעת העברת מסר או פתאום ייזכר במשהו אחר .העברת מסר אינה יכולה להיעשות תוך כדי הליכה בבית , התעסקות במשהו , או חשיבה על משהו אחר בעת קבלת המסר או העברתו . מסר לבן הזוג ראוי להיעשות לאחר שראינו שבן הזוג אכן פנוי ומקשיב , כפי שתואר לעיל . מסר לילד מחייב בדיקה שהילד ממש צמוד אלינו , אינו חושב על משהו אחר ומוכן לקבל את המסר . הורים רבים כועסים על הילד בטענה של ״אמרתי לך לפני שתי דקות , כיצד זה לא הקשבת לאמא?״
״אמרתי לך כבר אלף פעם ואינך מקשיב לי? ״ מצבים אלו עם בן הזוג עלולים ליצור מחלוקת עם הילד בבית ועלולים ליצור מצב של כעס סתמי על הילד והכל בגלל מחשבה מוטעית . מלבד זאת אומר שהציפייה שלנו מהילד להבין נועדה לכשלון כי אל לנו לצפות שילד יבין את הלך חשיבתינו ועומק ההבנה שלנו . הפערים עצומים ומכאן שהורה חושב כי ״ אמר לילד אלף פעמים ״ הוא רק מנסה להצדיק את עצמו בכך שאמר לילד וכעת הילד ״חייב״ להבינו !!! מה גם , שחשוב מאוד לדעת כיצד אומרים לילד ובאיזו גישה .
עם חבר לעבודה או שכן למגורים זה מצב זה עלול ליצור מחשבה מוטעית שהשכן אינו מייחס לך חשיבות כלל , מכאן נמשיך למחשבה שהוא מזלזל בך , ומכאן ועד לניתוק קשר חברי ואולי ליצירת מצב של שנאת חינם הדרך קצרה ביותר .
לסיכום
התקשורת מהווה יסוד לכל מערכת בין אישית הכוללת קשר זוגי , קשר הורה ילד , עובד מעביד , חברים , וכד' . תקשורת לקוייה עלולה ליצור אינטראקציה שלילית אשר תהווה מכשול בבניית קשר בין אישי בכל הרובדים .
מאחורי הקו מזהה אב המתאר את מצבו
אנו הורים לתשעה ילדים, איני מוצא את עצמי בבית, הבית תמיד הפוך, רוב ילדיי מאובחנים כבעלי הפרעת קשב בדרגה זו או אחרת, המתח ביני לאשתי על סף התפוצצות ואני אנא אני בא? ״ההורים הוזמנו לקליניקה ונכנסו לתהליך של הדרכת הורים. לאחר מספר מפגשים התהליך עבר לטיפול זוגי מסיבת חוסר כלים לתקשורת בין אישית ואינטראקציה שלילית בבית. מהיכרותי את אחד הילדים כמחנך, היכרתי ילדים מאוד חיוביים, רגישים, עדינים אבל מבולבלים ומתקשים בנושא הדידקטי.
כמטפל הגעתי לביקור בית על מנת להתרשם מקרוב על אופי התנהלות המשפחה, נתגלה לעיני מחזה קשה לתיאור: בית הפוך, כל אחד אוכל מתי שמתחשק לו, שיעורי בית על הריצפה, מטבח הפוך לגמרי, ועוד... המפגשים חשפו לעיני ההורים מצב עגום המשקף גישה אגרסיבית הדדית.
האמא טענה כי תמיד הילדים רבים ואינם יודעים לדבר, כל קונפליקט מסתיים במכות אלא אם כן בעלי מתערב ואז אחד מהצדדים נשאר מתוסכל נוכח ההפסד במריבה.
מה עושים שאלה האמא?מהי חובת אהבת החבר? מדוע התורה מחייבת אותנו לאהוב השני? כיצד אוכל לאהוב חבר שאיני מכירו? אדם ברחוב עובר ואני מחוייב לאהוב אותו? הכיצד? וכי זו דרכה של תורה?
מובא במס' אבות
״והוי דן את כל האדם לכף זכות״. ושוב אנו נתקלים בפרדוקס. התנא מחייבנו לדון אדם ברחוב לכף זכות כאשר אני רואה אותו בקלקלתו.
מטרת טיפול הפסיכותרפיה לשנות לאדם את הלך חשיבתו, את הפרספקטיבה (ראייה) שלו כלפי בני אדם וכלפי עצמו ובכך לגרום לו לחיות יותר טוב בעולם בכלל וסביבו בפרט״
אדם הנושא עימו קושי חברתי, יתקשה יותר ויותר עם המעגל הקרוב אליו ביותר וכך בעייתו תלך ותתפוס התעבות כלפי החברה במעגל החיצון וכן הלאה.
במאמרים קודמים הבהרנו כי אחד הפרמטרים לעיצוב הילד הוא ״חיקוי״.
אם כן, כאשר ההורים מנהלים דיאלוג בצורה אגרסיבית או אימפולסיבית (הבעה רגשית) ומתקשים לקבל האחד דברי השני, הרי שהילד חווה חווייה זו ומאמצה ככלי התנהגותי לכל דבר ועניין.
כאשר הילד נתקל באירוע שבו הוא חייב לנהל דיאלוג מול אחיו, הרי שאין לו כלים התנהגותיים מלבד מה שהוא קיבל מהוריו וכך ינהג.ההורה רואה את בנו צועק על אחיו, ניגש אליו וצועק עליו על כך שהוא צועק על אחיו. (מצב אבסורדי). מזכיר לי את הדוגמא של אבות שרוטנים על ילדיהם לבל ידברו בתפילה בשבת קודש ואז האב פונה וממשיך לשוחח עם חברו על העסקים של ימות השבוע. כאשר ההורים אינם בעלי כלים לתקשורת חיובית, הרי שבוודאי הילדים לא יהיו בעלי כלים לתקשורת חיובית.
תקשורת חיובית גורמת לאינטראקציה חיובית ולהיפך ומכאן כאשר אין לילד כלים לתקשורת חיובית הרי הוא יבנה מול אחיו מצב של אינטראקציה שלילית והדברים ברורים.
כיצד אם כן נוכל לשנות את המצב או כיצד נוכל להיזהר מלהגיע למצב מורכב זה בביתנו? ״כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם״. מה ראה החכם באדם לקשר פנים אל הלב של האדם? אלא, כאשר אתה מביט בחברך, העיניים מדברות ומשדרות את אשר בליבך, מה שעיניך ישדרו כך חברך יסיק ממך. לפעמים בני זוג אומרים לי, אני מרגיש שאשתי חושבת כך, היא משדרת לי זאת!
האישה תטען: ״אני מרגישה אותו, רואים זאת בעיניו ממש״.
תקשורת בין אישית מתחילה בתשדורת של האחד למשנהו. התשדורת תלויה במה שהעיניים רואות.
מכאן נסיק כי הראיה שלנו על האחר תלויה במה שעינינו רואות ולא אחת הסתכלותינו על השני הינה בראיה מוטעית ומכאן מסקנתינו על החבר נעשית שלילית והתוצאה היא בלב כמובן ומכאן נוצרת שנאה או לכל הפחות חוסר אהבה. מאחר וכך, הרי שניתן כעת להבין את דברי התנא הנ״ל: ככל שנדון את חברינו לכף זכות, כף נוכל יותר ליצור מולו רגש חיובי או לכל הפחות לא שלילי שזה הבסיס לאהבת החבר.
נשוב לשאלה הבסיסית
כיצד אוכל לאהוב מבלי להכיר?
אלא, שעלינו לחפש אצל השני את מידותיו החיוביות ולדבוק בהן ולהתמקד בהן וזה אשר יגרום לנו לאהוב אותו וליצור עימו קשר חיובי שיוביל לאהבת הזולת. ״זהו כמובן טיפ לטיפול זוגי״. כאשר אנו ההורים ננהל יחסי גומלין חיובים האחד מול השני, הרי שנוכל להוות דוגמא אישית לילדינו כיצד להתנהל האחד מול השני מה שיצור אינטראקציה חיובית. אבל הבסיס מתחיל מתקשורת חיובית ובעיקר של ההורים מה שיוביל לתקשורת חיובית אצל הילדים וימנע מריבות וילמדו לנהל דיאלוג בצורה חיובית.
הבסיס לתקשורת חיובית מתחילה מראייה חיובית. כדי להתקרב אל האדם שמנגד עלינו ללמוד לחפש אצלו רק את תכונותיו החיוביים ולאמצם. שכן בכל אדם יש תכונות שליליות וקל מאוד למוצאם שמאידך מאוד קשה למצוא את החיוב אצל האחר ולכן התנא האיר את עינינו ואמר: ״והוי דן את כל האדם לכף זכות״ ולא הפריד בין אדם אחד למשנהו אלא ציווה עלינו לחפש אצל ״כל״ אדם את מעלותיו החיוביות.
מכאן אמור ולמד מקל וחומר שאם עלינו לחפש את החיוב אצל כל אדם אזי קל וחומר אצל שאר בשרינו בן הזוג שלנו ובן בנו של קל וחומר אצל ילדינו אשר סועדים משולחנינו ובטוחים שנגדלם לחוף מבטחים ולכן עלינו ההורים החובה לשמש דוגמא לילדינו כיצד להתנהג וכיצד לדבר וכיצד לנהל דיאלוג האחד עם חבירו שכן למדנו מתפילת רבי אלימלך
הקדוש מלזי'נסק שהקדים ואמר בתפילתו
״אדרבא תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה בליבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה...
ותחזק אותנו באהבה אליך כאשר גלוי וידוע לפניך שיהא הכל נחת רוח אליך... אמן כן יהי רצון״.
