הסיבה לחיות
כל הפרטים והנתונים במאמר הנדון עברו שינוי מהותי כדי לטשטש פרטי המטופל. (המקרה עצמו עסק במטופלת שעברה התעללות קשה בילדות).
לאחר מספר מפגשים עם המטופל, ראיתי שהמצב קשה ביותר והמטופל מתקשה להגיע לעצמו.
החלטתי להתחיל לגרום לו לתובנה ומוטיבציה סביב הרצון להגיע לקליניקה. אמנם המטופל לא הפסיק והמשיך לרצות לברוח ולהישאר במקום בו הוא נמצא, אבל עצם רצונו להגיע לטיפול הראה לי פתח של רצון לא מודע לטפל בעצמו. וזה מהות הקונפליקט הנמצא באדם המגיע לטיפול.
אני: מה שלומך ואיך עבר השבוע?
המטופל: כל הבוקר הסתפקתי אם להגיע אליך או לא.
אני: רוצה שננתח יחדיו את הדילמות שלך?
המטופל: איני מוצא סיבה וטעם ואיני רואה תקווה למצבי העגום.
אני: ובכל זאת הגעת אלי. זה לא משקף מצב של רצון פנימי וסירוב חיצוני?
המטופל: יכול להיות שאתה צודק אבל קשה לי לאמת את זה.
אני: תאר לי מהלך השבוע האחרון במצבים חיוביים שלך.
המטופל: סיכמנו שאקום בבוקר יותר מוקדם וכל יום נלחמתי בעצמי לעשות זאת ולבסוף עמדתי בכך.
אני: נו... אז בכל זאת אתה חזק מהחיים...
עד כאן תיאור חלק מאחד המפגשים.
המאמר שלנו ירחיב קמעא בנושא המוטיבציה לחיות והרצון לחיות טוב יותר.
- מדוע אדם מגיע לייאוש?
- מהו הייאוש בעצם?
- כיצד נוכל למנוע את הייאוש או להימנע מלהגיע אליו?
כדי לפתוח את המאמר בנידון מצאתי לנכון להביא מקור מרתק הקורא לנו כיצד לחזק את בן הזוג בזמן היותו בצער:
חשוקי חמד כתובות דף סב עמוד א' -
ובספר פלא יועץ (ערך אהבת איש ואשה) נאמר: ״ומכלל האהבה, שלא ירחיק נדוד בדרך רחוקה זמן וזמנים, כי מלבד שהוא גורם רעה לעצמו, כאשר נבאר בערך מחשבה, עוד בה צערא דגופא לאשתו, כי עזה כמות אהבה, ובהפרד ממנה בעלה, היא עניה צוערה, חיי צער תחיה. ולפחות יזהר לפייסה בדברים באגרת שלומים למרס בדם האהבה..., ולמצוה רבה תחשב לו ״להחיות לב נדכאים״, באופן שאף למי שתורתו אומנותו, אין לו לחוש על איבוד הזמן, לענין זה, ואשר תשיג ידו, הן ישלח איש כפעם בפעם מתנות, וחפצים לשמח נפש אשתו, ולהפיג צערה, ולמצוה רבה תחשב, אם מעט ואם הרבה״, עכ״ל.
הייאוש בדרך כלל נגרם לאדם מתוך חוסר תקווה למצבו, ומתוך מחשבה שלילית על עצמו שלא יצליח להתגבר על המקום בו הוא עומד.
בדרך כלל תכונה זו נוצרת עוד מתקופת הילדות (שיחות לרב הופמן זצ״ל) כיוון שאל לנו לומר שמצב נפשי של אדם נוצר בפתאומיות. ועל כך הרחבנו במאמרים קודמים.
ייאוש נוצר ממצב של חוסר חוסן נפשי וחוסר יכולת של התמודדות עם המציאות בה חי האדם. ככל שחוסנו הנפשי של האדם נמוך, כך יכולת ההתמודדות שלו עם חייו תהיה קשה יותר, ותכונת הייאוש תגבר עליו במצבים יותר קלים כלעומת אדם בעל חוסן חזק יותר. ״והוא ימשול בך״. התורה באה ללמדנו כי התכונה הטבעית של הגבר היא למשול בביתו והאישה דרכה הטבעית להיות נמשלת תחת בעלה. לצערי הרב פסוק זה קיבל פרשנות שלילית אצל רבים, ואלו החליטו לפרש ״והוא ישלוט בך״ ומכאן הם גורמים רעה לעצמם ולנשותיהם. על כך נעסוק במאמרים אחרים ב״נ. מהפסוק הנ״ל למדנו כי האישה רגישה יותר מהגבר. מטבעה היא שואפת להישען על בעלה ולקבל ממנו כוחות הנפש. כמו גם למדנו זאת מדברי הפלא יועץ הנ״ל. כאשר הגבר משדר לבית אווירת נכאים ודכדוך, הרי שזה משליך ישירות על כל סובביו, והראשונה שבהם היא אשתו. בחדר הטיפול הזוגי הוא יטען שהבית הפוך, אשתו עצובה תמיד וכו׳...
האמת של המצב הוא שהבעל משדר אווירת נכאים וגורם לאשתו לתחושת ייאוש וחוסר ביטחון, ומשם הכל ממשיך חלילה הלאה. מכאן למדנו עניין ״לב נשבר ונידכא... וגו׳״.
״חובה על הבעל לשמח את אשתו״. על כך אין חולקים, ומלבד מתנות במועדים וכו׳ הרי שגם מדברי הפלא יועץ הנ״ל נלמד עניין זה.
מהו הייאוש בעצם?
הייאוש גורם לאדם ״לברוח״ לעולמו הפנימי שבו הוא מחפש ״הגנה״ על עצמו כדי שלא להגיע להתמוטטות פנימית.
כיצד נוכל למנוע את הייאוש או להימנע מלהגיע אליו?
כדי למנוע את הייאוש, ברור שעלינו לחפש את החיוב בחיים ובעצמנו, לדון לכף זכות גם את עצמנו, והן בבחינת ״אל תהיה רשע בפני עצמך״.
אם ננסה למנוע את הייאוש העתידי של ילדינו, נהיה חייבים לעצבם לאישיות בנויה, אסרטיבית, בעלת דחיית סיפוקים, חוסן נפשי ועוד. (גם נושא זה מחייב מאמרים מורחבים)
ילד הגדל בצל הורים כעסנים, בלתי יציבים, אימפולסיביים, לא מכילים, זוגיות לא יציבה, ביקורת מתמדת, אהבה חונקת וכד׳, יגדל בחוסר ביטחון עצמי, עלול לפתח אישיות בלתי יציבה וחלולה, וברור שמכאן חוסנו הנפשי יהיה ירוד מאוד. כדי להבטיח את עיצובו של הילד לעתיד מחוסן נפשית, עלינו לגדלו לגבולות אבל בצורה חיובית ולא מאיימת או כוחנית, שכן גישה כוחנית כפי שהרחבנו בעבר גורמת רק לתמורה זמנית שבעתיד תטפח על פנינו. מלבד גבולות, עלינו לעצבו להתמודדות עם כישלונות שעובר במהלך חייו, מה שגורם לו לחוסן נפשי גבוה. עיצוב זה ייעשה על ידי שיחות נפשיות ותמיכה נפשית שיעבור הילד עם הוריו בעת משבר שעובר (כישלון במבחן, אכזבה מחבר שפגע בו, נפילה פיזית, נפילה נפשית בעת מעבר בחיים (מעבר מגן לכיתה א׳, מעבר לישיבה, הכנה לנישואין וכד׳). הורים מחוסרי חוסן נפשי יתקשו לתמוך בילד נפשית, מה שעשוי ליצור מצב של ״העברה בין דורית״. גבר לא בנוי נפשית יביע קושי להמשיך מפגשים של היכרות עם משודכת, ואף יביע רצון להפסיק קשר, והכל כדי למנוע התמודדות נפשית עם המצב ״אליו הוא נקלע״. אין קושי גדול יותר מלהתמודד עם שידוך או בן זוג חדש שאינך יודע מה ילד יום.
הרב שלמה הופמן זצ״ל אומר בספרו שהחרדה הגדולה מגיעה עקב תחושת ״החוסר ודאות״.
קושי להתמודד עם משברים או מעברים עשוי לגרום לאדם לייאוש, כיוון שהוא משדר לעצמו תובנה: ״ממילא לא אוכל להצליח עם התמודדות זו, אם כן מדוע אתחיל בכלל להתמודד כאשר טמון לי כישלון מראש?״
נסכם ונאמר
הייאוש מהווה חולשה נפשית באישיות האדם להתמודדות עם מצבי החיים הדינמיים הבלתי ניתנים למניעה. החיים מלאי מעברים, משברים, אכזבות וכישלונות. ללא חוסן נפשי, יהיה קשה עלינו מאוד לעבור נקודות אלו בחיינו. מדברי הפלא יועץ אולי למדנו שיעור זעיר בזוגיות, אבל הסקנו מדבריו כי יש לתמוך בחלש כלעומתנו, ואין חלש יותר מהילד הנמצא תחת חסותנו ואשר מצפה לשאוב מאיתנו ביטחון עצמי וחוסן נפשי גבוה ככל הניתן.
״כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים והאבן גדולה על פי הבאר״. (בראשית, כ״ט, ב׳)
כלומר הילד מצפה לשאוב מהוריו, אבל לפעמים ההורה מעלה קשיים מול הילד ומונע ממנו מלהתפתח נכון.
לייעוץ והכוונה ניתן לפנות אלינו ישירות בנייד 054-8486143, 052-3333146.
לקבלת חומר במייל ניתן להצטרף לרשימת תפוצה: shabga18@gmail.com
