תסמין הבן הבכור
הדמות הדומיננטית ביותר בחיי המשפחה היא לרוב הבן הבכור, או הבת הבכורה.
הבכורים מגיעים ראשונים, מקבלים הכול מאיתנו ובעיקר ממשפחות המוצא, ומרגישים כמו בני מלכים.
הבכור הוא הילד שהפך אותנו להורים. סביבו התרגשנו לראשונה, ואליו מופנים כל המבטים, הצילומים והמתנות של הסבים והסבתות. במשך תקופה מסוימת הוא מרכז העולם של הבית, וזה טבעי לגמרי.
תסמין הבן הבכור בזמן ההיריון של האח הבא
הבעיה מתחילה בחודשים המתקדמים של ההיריון בילד הבא. הבכור מתחיל לחוש שהוריו נוטשים אותו ושהקרובים דוחים אותו, ומשם הדרך לתחושת נטישה של ממש קצרה מאוד.
הבטן גדלה, ההורים עסוקים בהכנות, ובבית מדברים פתאום על מישהו אחר. הבכור אינו מבין עדיין שאהבה אינה מתחלקת. הוא רואה רק שתשומת הלב, שהייתה כולה שלו, עוברת למקום אחר.
הסימנים יכולים להופיע עוד לפני הלידה. נסיגה להתנהגות של תינוק, הרטבה אצל ילד שכבר היה גמול, היצמדות להורים, התפרצויות זעם או דווקא שקט והסתגרות שאינם אופייניים לו. כל אלה הם דרכו של הילד לומר שקשה לו.
הקנאה של הבכור והנזק לאורך השנים
ככל שלא נתכונן למצב הזה כבר בחודשי ההיריון המתקדמים ואחריהם, כך אנחנו עלולים לגרום, חלילה, לבכור לפתח תחושות מוזרות של חוסר רגש ושל דחייה מצד הוריו. תחושות כאלה עלולות לעורר בו רגשות שנאה כלפי האח שעומד להגיע הביתה.
וזה עוד הנזק הקטן, לעומת מה שעלול להיגרם לילד ברבות השנים. הוא עשוי לפתח חרדות, בעיות חברתיות, הפרעות התנהגות ועוד.
הפרעות התנהגות עלולות להוביל לבעיות חמורות נוספות. לכן חשוב לשים לב לבעיה הזו, שנוצרת כמעט בכל בית מתוקן.
קנאה בין אחים היא דבר טבעי, ובמידה מסוימת היא מלמדת ילדים לחלוק ולהתמודד עם תסכול. הבעיה מתחילה כשהקנאה נמשכת חודשים ארוכים, כשהיא מתבטאת בתוקפנות כלפי התינוק או כשהבכור נעשה עצוב ומסוגר. ילד שחווה לאורך זמן שאין לו מקום בבית עלול לשאת את התחושה הזו איתו גם לגן, לכיתה ולקשרים עם חברים.
כדאי לשים לב גם לשפה שלנו. משפטים כמו "תהיה גדול" או "תן לו, הוא קטן" נשמעים טבעיים, אבל בעיני הבכור הם עוד הוכחה לכך שהצרכים שלו באים אחרונים.
הכנת הילד הבכור לקראת לידת אח
ההכנה מתחילה בשיחה פשוטה, בשפה שמתאימה לגיל. לספר לילד שיהיה תינוק, להראות לו תמונות שלו עצמו כתינוק ולתת לו לשאול כל מה שהוא רוצה. כדאי גם לומר לו בכנות שתינוק בוכה הרבה, ישן הרבה ואינו יכול לשחק בהתחלה.
שינויים גדולים בחייו של הבכור, כמו מעבר לגן חדש, גמילה או מעבר לחדר אחר, עדיף לעשות זמן מה לפני הלידה או לדחות לאחריה, כדי שלא יקשר אותם לתינוק. אפשר לשתף אותו בהכנות ולתת לו תפקיד, למשל לבחור יחד בגד או צעצוע שייתן לאח כמתנה.
אחרי הלידה חשוב לשמור לבכור זמן קבוע ובלעדי עם כל אחד מההורים, גם קצר, בלי התינוק ובלי טלפון. וכשהוא כועס או מקנא, עדיף לתת לרגש מקום מאשר להשתיק אותו. את ההתנהגות אפשר להגביל, את הרגש לא כדאי לבטל.
גם הסבים והסבתות ושאר בני המשפחה יכולים לעזור. מי שבא לבקר את התינוק יכול להקדיש קודם כמה רגעים לבכור, לשאול אותו לשלומו ולהביא גם לו משהו קטן. כך הבכור מרגיש שמשפחת המוצא, שפינקה אותו עד עכשיו, לא שכחה אותו.
הורים רבים מרגישים בתקופה הזו אשמה מול הבכור, כאילו לקחו ממנו משהו. האשמה מובנת, אבל היא עלולה להוביל לוויתור על גבולות. ילד שמקנא זקוק לחום, וגם לגבולות ברורים שמסמנים לו שהבית עדיין יציב.
בן זקונים, ילד סנדוויץ׳ ומקומו של כל ילד במשפחה
בעיה דומה עשויה להתפתח גם אצל בן הזקונים, אצל ילד הסנדוויץ׳ או אצל ילד שהוא היחיד ממינו בין אחיו, כמו בן יחיד בין בנות או בת יחידה בין בנים.
בן הזקונים, שתמיד היה הקטן, מתקשה לפעמים כשמצפים ממנו פתאום להתבגר. ילד הסנדוויץ׳ מרגיש לא פעם שאין לו תפקיד ברור, כי הוא לא הגדול שמקבל אחריות וגם לא הקטן שמקבל פינוק. ומי שהוא היחיד ממינו עלול לחוות בדידות דווקא בתוך משפחה גדולה ושמחה.
בכל המקרים האלה העיקרון דומה. כל ילד צריך להרגיש שרואים אותו בזכות עצמו, ולא דרך המקום שלו בסדר האחים.
כשהקנאה לא נרגעת או כשמופיעים סימנים של חרדה ובעיות התנהגות, כדאי להתייעץ. לפעמים כמה פגישות של הדרכת הורים מספיקות כדי לשנות את התגובות בבית, ובמקרים אחרים נכון לערב את כל המשפחה בתהליך של טיפול משפחתי. הפגישות אצלי מתקיימות אונליין.
לכל שאלה או פנייה, אשמח לשמוע מכם.
