הדרכת הורים בירושלים
" השיבה הביתה "
"נאלצתי להוציא את בני מהבית . פשוט זה כבר בלתי ניסבל . כל היום אני נאלץ להתמודד איתו ואין לדבר סוף" . דברי אב מתוסכל ממצב בנו בגיל 15 .
מאמר זה יעסוק בעיקרו על בעיית הנוער בימינו , כיצד להימנע מלהגיע לבעיות עם הנוער , מה עושים בעת בעיה שנוצרה כבר ודרכי התמודדות עם נוער רגיל ונוער נושר .
כיצד אנו יכולים להימנע מלהגיע עם הילד לנערות כושלת ?
במאמריי הקודמים עסקנו בנושא היחס לילד , זמן איכות והקדשה של תשומת לב הנדרשת וזאת על מנת להבטיח קשר עמוק בין הילד להורה ולהיפך .
אופי הקשר הורה – ילד עשוי להבטיח או להכשיל את הקשר העתידי של הורה - ילד .
בעבר דיברנו על העיצוב של הילד אשר כמעט ונחתם בהגיעו לגיל 13 . החל מגיל זה יהא קשה לנו מאוד לשנותו או לגרום לו לשינוי חשיבתי / התנהגותי
אלא אם כן עד לגיל זה הקשר הנפשי של הורה – ילד היה מושקע ביותר והילד הגיע למצב של קבלה מוחלטת מהוריו .
קבלה כפייתית עשויה לגרום לילד להצטברות של משקעים אשר עשויים להתפרץ בהגיעו לגיל הנערות הבוגרת ( 15-18 ) ואז המצב עלול להיות בלתי הפיך ואולי קיצוני יותר .
החל מגיל הילדות הבוגרת 4 ואילך , גישתינו מצריכה להרפות מן האסרטיביות ולהתחיל בגישה קוגנטיבית המסבירה לילד ומנסה לפרק את תסכוליו
הנוצרים מרצונותיו מחד וסרבנות ההורה מאידך . ככל שניגש אל הילד בגישה אסרטיבית ובלתי מובנת לו הרי שעלולים להיווצר אצלו משקעים של
תסכולים בלתי פתירים שיתפרצו כנ"ל בגיל הנערות למצב של מרד בהוריו ואולי אף לפני כן .כדי למנוע מצב של ילד מרדן בנערותו , עלינו לעשות כל מאמץ כדי לגרום לקשר נפשי עמוק מה שגם עשוי לגרום לילד לאימון חזק בהורה ומכאן לקבל ממנו הדרכה עתידית ועצות לחייו בהמשך .
בדרך כלל , מצב של קונפליקטים קשים ובלתי פתירים המתקיימים מול הילד , עלולים לגרום לילד למצב של חוסר אימון בהוריו וכן למצב של משבר
קיומי שכן ילד בדרך כלל מצפה לגדול תחת מעטה הורי והגנה מתמדת מצידם וכאשר הוא מקבל מסרים של חוסר תקשורת הורית, זה מזעזע לו את היציבות בבית .
כיצד נתמודד עם נער שנמצא במצב מרדני ואינו מקבל מהוריו ?
נער שהגיע לגיל מרדני ומסרב לקבל מהוריו , יש לנהוג במצבים אלו במשנה זהירות כלפיו מחד ומאידך בגישה המשדרת גבולות . ואסביר דבריי :
כפי שהסברנו לעיל , ילד מרדן הוא ילד אשר בדרך כלל איבד אימון מהוריו והחליט לסמוך "על עצמו" , מה שגורם לו לנסות להצליח "בכוחות עצמו"
(ולעשות טעויות רבות שעלולות לגרום לו לנזקים חמורים בהווה ואולי אף לעתידו).
התהליך שלכאורה אמור לתקן מצב זה רצוי שיהא בנוי על "בניית אימון" או צעדים בוני אימון של ההורה מול הילד. לדוגמא, ילד שעבר ילדות
ביקורתית או משפילה, הרי שהדרך לתקן זאת ככל הניתן היא רק הפסקת ביקורת . ואז נשאל , ללא ביקורת אנו עלולים לעצבו לחוסר גבולות ואז מרדנותו תימשך?!
התשובה פשוטה ביותר
ילד שגדל תחת ביקורת הוא פיתח לעצמו חוסר גבולות עקב חוסר האימון מול הוריו שגרם לו להבין שרק הוא יכול לדאוג לעצמו ומשכך הרי פיתח לעצמו
גבולות לפי זווית ראייתו מה שעיצבו לחוסר גבולות . ומכאן נבין שכדי להחזיר לנער בוגר גבולות (לא בכל מקרה) , היא לא על ידי המשך ביקורת אלא
על ידי הפסקת ביקורת (הפסקת הנזק שעיצבו לעקמומיות זו).
ילד שגדל תחת ילדות משפילה כגון : השוואתו לאחיו או חבריו, התנהגות הוריות פרפקציוניסטית וכדומה, מצב זה עשוי לגרום לילד להתרחק מהוריו
עקב תחושת ההשפלה אותו הוא אימץ לעצמו או חווה בצל הוריו . התיקון מול הילד יבוא לידי ביטוי בהפסקת ההשפלה מצד הוריו ורצוי שיקבלו ליווי של
מנחה הורים אשר יחפש יחד עימהם את נקודות ההשפלה כיוון שבדרך כלל ההורה אינו מתכוון להשפיל את בנו אלא פועל מתוך אמוציות השולטות בו
לפעמים אף מילדותו אשר גורמים לו להתנהגות זו מול ילדיו (כפי שדיברנו על כך בעבר) .
כדי לגרום לילד להגיע למצב של "שיבה הביתה" , אנו חייבים לתת לו תחושת ביטחון מכמה היבטים :
- שיש לו על מי לסמוך אם איבד את האימון מול הורה זה – על איבוד האימון דיברנו בהרחבה בתחילת המאמר.
- שההורה עבר תהליך של שינוי עם עצמו וכעת תחושת הסכנה של הילד מההורה אמורה להתגמד בחלוף הזמן – כדי שההורה יעבור שינוי הוא חייב
לעשות תהליך עם עצמו וככל שהתהליך העצמי קשה , הרי שזה משקף מצב של הגעה למטפל כדי שיסייע לו לבדוק מהם החסמים המקשים עליו לעבור שינוי . - שהאקלים הביתי השתנה – ישנם מצבים בהם ההורה משפיל את ילדיו או מכנה אותם בשמות גנאי , דברים המשפיעים על ילדיו האחרים המצטרפים
להתנהגות זו מול הילד הנפגע ומכאן הילד הנפגע חי בתחושת חוסר הגנה מול הוריו בפרט והמשפחה בכלל . אגב , מצב זה עלול לגרום להתערבות
הרשויות ויהיו מצבים בהם הרשות תחליט להקים וועדת החלטה אשר תקבע על הוצאת הילד מבית הוריו למקום יותר "מוגן" לכאורה.
(דעתי שוללת גישה זו והעלתי כאן מצב זה כדי לעורר את המסוכנות לתוצאות החמורות) .
לפני שנים מספר העברתי סדנת הורים על "נוער נושר" באחת השכונות החרדיות בירושלים . הסדנה הדגישה את התהליך אותו עובר ילד החל מגיל
הילדות ועד גיל הנערות . לציין כי הורים שלקחו את הסדנה כאטרקציה , נשארו עם מצבם עד היום ואף החמירו אותה . הקשר עם ילדם נותק לגמרי ,
הילד חי בחו"ל מספר שנים וההורה ממשיך לרטון על הילד עד היום הזה.הורים שלקחו את הסדנה ברצינות רבה , שיקמו את חיי המשפחה והבית והילד
שב הביתה , עבר שינוי עם עצמו למרות שאולי מבחינה השקפתית קשה יותר להחזיר את הילד למצבו האותנטי .
לצערי הרב , נתקלתי בילדים של עסקנים גדולים ואנשים חשובים למכביר אשר אלו החליטו לסלק את ילדם מהבית ובכך גזרו את עתידו ואת הקשר שלהם מול הילד .
מכיר מקרוב מצב שבו הבת ניתקה הקשר עם הוריה ומסרבת עד היום לקשר בין ילדיה להוריה . שוד ושבר!
הנכדים גדלים ללא משפחות המוצא והרי כבר הם ניזוקים כפי שהבהרנו במאמר הקודם שילד מחוייב לגדול תחת מעטפת הורית ומשפחתית .
מצב שבו אנו גורמים לילד לצאת נפשית ורגשית מהבית , מחייב שינוי ותיקון והתנהלות הפוכה מול הילד כדי לגרום לו לחשוב על "השיבה הביתה" .
בטיפול רגשי מול נער או בחור שמנותק מהוריו, המצב מחייב את הוריו להתגייס לטיפול באופן אינטנסיבי ועקבי .
אי התגייסות הורית לתהליך הטיפולי עלול להביא את הבחור לתובנות אשר יחמירו את הריחוק מהוריו .
