התמודדות הורים מול מחנך בית הספר
השלב המטריד ביותר בחינוך הילד, העובר כמעט על כל הורה כיום, הוא התמודדות עם המחנך של הילד בכיתה בה הוא לומד.
לא אחת מתגלות בעיות תקשורתיות עם המחנך, מחלוקות חינוכיות וכד', הגורמות למחנך לערב את המפקח או את המנהל, מה שגורם להורה לעוגמת נפש עצומה.
כיצד אנו אמורים להתנהל מול מחנך הילד בכדי להימנע מאי נעימויות או טרדות בשגרת חיינו? במצב בו נוצר קונפליקט עם המחנך, כיצד ננהג בכדי לצמצם את הקונפליקט או לבטלו?
איך ניגשים לשיחה עם המחנך של הילד
בכדי להבין ולהרחיב את היריעה סביב השאלות הנ"ל, עלינו להפנים לפני הכל שכיום ישנם עובדי הוראה ותיקים ואולי צעירים, יש מהם מיומנים פחות ויש מיומנים יותר, ומכאן יש לגשת אל הנושא בצורה זהירה ביותר.
כאשר המחנך מגלה חוסר מקצועיות (בדרך כלל עקב כניסה חדשה למערכת החינוך או חוסר כלים מקצועיים), רצוי מאוד לא להבליט למחנך את חסרונותיו. דבר זה עשוי לפגוע בו רגשית ולהוות טריגר לקונפליקט מתמשך ולסגירת חשבונות לאורך זמן מצד המחנך.
בכל עת בה אנו מגיעים לשיחה עם המחנך, בין אם זו שיחה ממשית ובין אם שיחה טלפונית, נעשה מאמץ גדול לשדר לו גישה חיובית ומחמאות על עבודתו, ונעשה כל מאמץ לתקוף אותו כמה שפחות.
כדאי להגיע מוכנים. לרשום לפני השיחה מה בדיוק קרה, מה שמענו מהילד ומה אנחנו מבקשים. כשיש מטרה ברורה, למשל שינוי מקום הישיבה או דרך מוסכמת לעדכן אותנו, קל יותר לשמור על שיחה עניינית.
חשוב גם להקשיב. הילד מביא הביתה את הצד שלו, וזה טבעי. המחנך רואה את הילד במצבים אחרים, בתוך כיתה מלאה, ולפעמים יש לו מידע שלא הכרנו. אפשר לפתוח במשפט כמו "רציתי לשמוע איך אתה רואה את המצב", ורק אחר כך להציג את מה שמטריד אותנו.
כשנוצר קונפליקט עם המחנך
ברור הדבר כי בעת אירוע שלילי שאירע מול המחנך, רצוי מאוד להעלות זאת בפניו לפני כל צעד, ולא להפתיע אותו בזימון לשימוע אצל המנהל.
במידה ואנו רואים כי המחנך אינו מקבל אחריות ומנסה להתנער ממעשיו, הרי שאין מוצא מלבד להתקדם למפקח המוסד ולזמן את המחנך לשיחת בירור והבהרה.
גם כשמגיעים להנהלה, כדאי לשמור על אותו טון. לבוא עם עובדות ולא עם האשמות, לבקש פתרון לעתיד, מעבר להכרה במה שהיה, ולסכם בכתב את מה שהוחלט. הורה שנשאר רגוע ומכבד מקבל בדרך כלל יחס רציני יותר.
יש מצבים שבהם לא מחכים. כשהילד נפגע פיזית, מושפל מול הכיתה או מפחד באמת ללכת לבית הספר, נכון לפנות מיד להנהלה ולבקש פגישה דחופה, גם בלי לעבור קודם דרך המחנך. בביטחון הילד לא מתפשרים, וגם כאן אפשר לדבר בתקיפות ועדיין בכבוד.
מה אומרים לילד בבית על המחנך
בעת עימות של הילד מול המחנך, נעשה כל מאמץ לא לתקוף את המחנך מול הילד, גם אם המצב מחייב גישה זו. בגישה זו אנו פשוט הורסים את הילד, וגורמים לו להבין שמעמד המחנך כה נחות עד כדי שניתן לרמוס את מעמדו.
תחושה זו אצל הילד אולי כעת תיתן לו ביטחון, אבל בעתיד תפגע בו בכל מוסד חינוכי בו הוא ילמד.
אין זה אומר להתעלם מהתחושות של הילד. אפשר להגיד לו "אני מבין שהיה לך קשה היום" ו"אני אדבר עם המורה", בלי להוסיף שיפוט על המורה עצמו. כך הילד מרגיש שמקשיבים לו ושההורים פועלים בשבילו, והוא לומד איך מתמודדים עם מחלוקת בדרך מכבדת. ילד שרואה את ההורים פותרים בעיה בשיחה לומד מזה יותר מכל הסבר.
גם אחרי שהבעיה נפתרה, כדאי לשים לב לילד בשבועות שאחר כך. ילד שחווה עימות עם מורה עלול לחשוש ללכת לבית הספר או להרגיש שמסמנים אותו. מילה טובה מהמחנך, אפילו קטנה, ושיחה פתוחה בבית עוזרות לו לחזור לשגרה.
במצב של דילמה כיצד ומה לעשות, רצוי מאוד להיוועץ עם איש מקצוע חיצוני אשר ילווה אתכם מול המחנך או הנהלת המוסד החינוכי וצוות ההנהלה.
בפגישות הדרכת הורים אני עוזר להורים לתכנן את השיחה, לנסח את מה שחשוב להם ולחשוב יחד מה טוב לילד בטווח הארוך. לפעמים כמה פגישות מספיקות כדי להחזיר את הקשר עם בית הספר למסלול.
