שיקום ההורה והילד אחרי גירושין
אחוזים גבוהים מבין המתחתנים עוברים הליכי גירושין. יש מהם שיעשו זאת בצורה נאותה ומכובדת, אשר תשאיר משקעים חיוביים, ויש אשר יצאו למלחמת התשה הדדית, אשר בחלקה תגבה קורבנות רבים, שחלקם יהיו הילדים והרכוש המשותף.
מצב של גירושין בחוסר הסכמה עשוי לגרום לצדדים לחוויה טראומטית, וקל וחומר לילדים. חוויה זו עשויה להשפיע קשות על בני הזוג לקראת עתידם הבלתי נודע.
גם אם המצב הטראומטי עובר ללא כל גרורות נפשיות מיוחדות, הרי שהתובנות של בני הזוג יהיו קשות ומשליכות על הפרספקטיבה שלהם לעתיד.
במאמר הזה אני מתייחס לשני צדדים של אותו תהליך. ההורה, שצריך לאסוף את עצמו אחרי הפרידה, והילד, שעובר שינוי גדול שלא בחר בו. השיקום של שניהם קשור זה בזה. הורה שמצליח להתייצב נותן לילד קרקע יציבה יותר, וילד שמקבל מענה מאפשר להורה להתפנות גם לעצמו.
שיקום רגשי של בן הזוג אחרי הגירושין
שיקום בן הזוג מחייב הגעה לפסיכותרפיסט, אשר יבדוק ויראה את רמת נזקיו מהתהליך אותו עבר. יהיו כאלה שיגיעו למסקנה של חוסר אמון חברתי, יהיו אף שיגיעו לחרדה חברתית, ויהיו שיעברו הכל בשלום.
עצם ההליך אינו מחייב ואינו משקף שום תהליך נפשי שיקרה או שלא יקרה למי מבני הזוג. הכל תלוי כיצד עברו את הגירושין, ברמת המשבר וכו'.
במצב לא נורמטיבי וקשה, יהיה חייב בן הזוג לעבור טיפול רגשי, אשר יסייע לו להכיל את מצבו אליו נקלע, ואולי אף להבין מדוע זה קרה לו וכיצד ניתן למנוע זאת בעתיד בזוגיות שנייה.
בפגישות הראשונות אחרי פרידה עולים בדרך כלל כעס, אשמה, בושה ולפעמים גם הקלה, ולא פעם כולם יחד. חשוב לתת לרגשות האלה מקום לפני שממהרים להחליט החלטות גדולות. בהמשך אנחנו בודקים מה היה חלקו של כל צד בקשר, אילו דפוסים חזרו על עצמם ומה האדם לוקח איתו הלאה.
אני, כיועץ זוגי, איני ממליץ כלל לגשת להיכרות בזוגיות שנייה ללא ליווי מקצועי.
הסיבה פשוטה. מי שלא עיבד את הפרידה נוטה לבחור שוב מתוך אותם צרכים ואותם פחדים, או להכניס לקשר החדש את המשקעים מהקשר הקודם. ליווי בתקופה הזאת עוזר לזהות את המלכודות האלה מראש. מי שכבר נמצא בקשר חדש יכול לקרוא עוד על ייעוץ זוגי לנישואים שניים.
שיקום הילד אחרי פרידת ההורים
לפי הדעות הרווחות כיום בעולם הטיפול הנפשי, בעת משבר זוגי, ואפילו טרום גירושין, הילד עובר משבר רגשי עמוק ביותר. במקרים של אלימות בבית הוא יחווה אף אירועים טראומטיים, ויהיו מקרים שהוא עצמו עובר את הטראומה.
מצבים קשים אלו מחייבים את ההורים, לאחר סיום הגירושין, לדאוג לילדים לטיפול רגשי, ולפעמים לטיפול נפשי מעמיק, אשר יסייע להם להמשיך את חייהם בצורה שפויה ונורמטיבית ככל הניתן.
לא ייתכן שילד יעבור הליך גירושין ללא משבר נפשי, שכן לפני ההליך הוא חי עם זוג הורים, ואילו כעת הוא חי עם שתי דמויות שונות ומרוחקות זו מזו.
חובת הזהירות לשמירה על הילדים הינה מחייבת ביותר, ואף קריטית.
סימנים שהילד זקוק לעזרה אחרי הגירושין
ילדים מבטאים מצוקה בדרכים שונות, לפי הגיל והאופי. ילד צעיר עלול לחזור להרטבה, לסרב להיפרד מההורה בבוקר או להתקשות להירדם. ילד גדול יותר עשוי להסתגר בחדר, לרדת בלימודים, להתפרץ בכעס או דווקא להפוך ל"ילד מושלם" שלא מטריד אף אחד.
הסימן האחרון מטעה במיוחד. ילד שלוקח על עצמו לשמור על השקט בבית, או לנחם את ההורה, נושא עומס שאינו מתאים לגילו. גם הוא זקוק לתשומת לב, אפילו אם נראה שהוא מסתדר.
ילדים רבים גם מאמינים, בגלוי או בסתר, שהם אשמים בפרידה. שיחה ישירה, בגובה העיניים, שבה שני ההורים אומרים לילד שהוא לא הסיבה ושהם ממשיכים להיות ההורים שלו, יכולה להוריד ממנו משקל רב.
מה ההורים יכולים לעשות בתקופה שאחרי הפרידה
הכלל החשוב ביותר הוא לא להכניס את הילד לתוך הסכסוך. לא לבקש ממנו להעביר הודעות, לא לחקור אותו על מה שקורה בבית השני ולא לדבר בגנות ההורה האחר בנוכחותו. גם כשהכעס גדול, הילד צריך לשמור על הקשר עם שני ההורים.
שגרה צפויה עוזרת מאוד. ילד שיודע מתי הוא אצל מי, ושהכללים הבסיסיים דומים בשני הבתים, מרגיש בטוח יותר. כשההורים מתקשים לתאם ביניהם, פגישות הדרכה משותפות יכולות לעזור להם להגיע להסכמות בסיסיות לטובת הילדים.
וכאשר אחד ההורים מתחיל קשר חדש, כדאי לא למהר. חשוב לתת לילד זמן להתרגל, להכיר את בן הזוג החדש בהדרגה ולשמוע ממנו מה הוא מרגיש. גם זה חלק מההכנה לזוגיות שנייה, בדיוק כמו העבודה האישית של ההורה.
